בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות

אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר כמו תרופה רעילה-מועילה. כל מה שצריך לדעת על תזונה נכונה ומאוזנת ואיכות חיים.

ארכיון הנושא 'מן המקרא'

חג שבועות שמח

יום חמישי, 09 למאי 2013




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

 

 

 

 

 

 חג השבועות, הוא חג הביכורים, הוא חג מתן תורה

חג השבועות הוא יום-הולדתי השמונים ואחד. שמונים ואחת שנה לפי תעודת-הלידה, הרבה פחות לפי סימני השחיקה. רעייתי האהובה נאוה היא בשלהי העשור השמיני ואני בראשית העשור התשיעי . שנינו יחד החלטנו שלהזדקן זה הרגל גרוע ואפשר להימנע ממנו.
חג השבועות הוא על פי המסורת יום הולדתו של דוד מלך ישראל. אשריי וטוב לי שאימי יולדתי כיוונה את לידתי ליום הולדתו של דוד מלך ישראל, נינה של רות המואביה, שהסתפחה לעם ישראל בזכות ענוונותה שהועמדה במבחן מראשית בואה אל שדהו של בועז.

נימוסי השולחן של רות המואביה

רות המואביה עמדה במבחנים קשים על מנת להסתפח לעם ישראל. היא היתה רעבה בבואה ללקט בשדהו של בועז, אבל לא היתה רעבתנית: "ותאכל ותשבע ותותר" (רות ב יד), תכונה שלא ניתן לייחסה לעם המואבי הגרגרן שאכל מכל הבא לפה כלחוך השור ולא הותיר פירור אחד בתום ארוחתו.
ההתבדלות מחוקי העמים השפיעה על מבנה המשפחה היהודית העתיקה, וגם על המטבח והמלתחה. מידות גדולות לבשו המואבים, שלא היו בררנים בהרגלי אכילה ופני האומה המואבית היו כהיקף המותניים של מנהיגיה. עגלון מלך מואב היה "איש בריא מאד" (שופטים ג יז) ומידגם מייצג של האומה המואבית השמנה משתקף בספר שופטים ג כ"ט: "ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש, כל שמן וכל איש חיל".
רות דבקה בחמותה כי לא ראתה בבני עמה איש שיגיע לרום ערכה ויתאים עצמו למידותיה הנאצלות ובועז הגשים את חלומה.

ההשקעה הגנטית של רות ובועז (רות ד יג,כא,כב)

"ויקח בועז את רות ותהי לו לאשה…. ובועז הוליד את עובד, ועובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד".
ודוד אדמוני עם יפה-עיניים, יודע נגן ונעים זמירות ישראל, ולו יאתה המלוכה.

אחרי החגים FAST AND FEAST

השנה העברית מזגזגת בין רעב ואכילת-יתר, אם לשפוט לפי מועדי-ישראל המסורתיים.
גם מירוק החטאים בקיום קפדני של תרי"ג מצוות לא מוציא אדם מישראל ידי חובתו אם לא קיים במלואם מצוות אלה:
בראש השנה – משתה כדת וכדין על מנת שנהיה לראש ולא לזנב.
בצום גדליה – לא אוכלים ולא שותים.
ביום כיפור – מענים את הנפש בצום.
בסוכות – ושמחת בחגיך והיית אך שמח בארוחה כיד המלך כל שבעת ימי החג.
בשמחת-תורה – עם ישראל זולל וסובא בין הקפה להקפה.
חודש מרחשוון כשמו כן הוא. חודש מר ללא חג ומועד, ללא צום וללא משתה. אוכלים כרגיל, הרבה. חתונות, מסיבות בר-מצווה ושאר שמחות הכרוכות באכילה.
בחנוכה – שמונה ימים אוכלים בגיל ובשמחה סופגניות ולביבות לרוב.
בעשרה בטבת – צום.
בט"ו בשבט – אוכלים לשובע פירות יבשים שנתברכה בהם ארצנו.
בתענית אסתר – צום.
בפורים – אוכלים אוזני-המן ומתבשמים ביין עד דלא ידע איש את רעהו.
בפסח, הוא חג החרות, שבעה ימים, כולו מצה, וכל המרבה הרי זה משובח.
בחג השבועות – השולחן ערוך בעוגות גבינה ובלינצ'ס כמיטב המסורת.
בשבעה עשר בתמוז – צום.
בתשעה באב – צום.
חודש אלול – כולו סליחות על כל חטאינו לקראת השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה ונזכור דברי חכמים באותו הקשר: "ריבוי האכילה והשתייה מזיקים כמו הרעב והצמא" (דון יצחק אברבנאל), שכן מצווה הבאה בעבירה מחטיאה את המטרה (מסכת סוכה כ"ט ע"ב).
ואם פורתא לא דקתי יצא נשכר מי שהפסיד מספר לא מבוטל של סעודות מצווה שנשמטו, ולהקורא ינעם.

חג שבועות שמח לכל חברותיי וחבריי

הא לחמא עניא

יום חמישי, 14 לאפריל 2011




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

סדר הפסח אמור להזכיר לעם ישראל את לחם העוני שאכלו אבותינו כשיצאו מעבדות לחירות, אולם החירות להיות זולל וסובא לא ניתנה לעם ישראל בצאתו ממצרים כפי שמנבא משה את אשר יקרה אחרי מותו .

"וישמן ישורון ויבעט, שמנת, עבית, כשית" נוזף משה בבני ישראל וצופה את העתיד לבוא אחרי מותו "כי דור תהפוכות המה… כי גוי אובד עצות המה ואין בהם תבונה" (דברים, פרקים ל"א ל"ב).

"והאיש משה ענו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" (במדבר י"ב  ג') והענוה שאותה ניסה משה להנחיל לעם ישראל מנוגדת לגרגרנות שאנו עדים לה בליל הסדר ובשבעת ימי חג המצות.

מצה זו על שום מה קרויה מצה? על שום שמיצו ממנה את המים והותירו בה את הפחמימות כמרכיב עיקרי.

כשסופרים פחמימות קל לדעת מתי חוצים את הקווים.  לא כן בספירת קלוריות.

על פי הדיאטה הקלאסית מי שרוצה להפחית ממשקלו יספור 1200 קלוריות ויעסוק בפעילות גופנית כגון 10,000 צעדים בהליכה מהירה.

4 מצות משקלן 100 גרם וערכן הקלורי 343 , אולם ערכן הפחמימתי 70 גרם. ללמדך שספירת 1200 קלוריות מזכה את עושה הדיאטה ב-14 מצות ומחייבת אותו לבצע מסע אלונקות על מנת לשרוף 245 גרם פחמימות שמצויות ב-14 מצות שמתנחלות מעל ומתחת לחגורה ומסרבות להתפנות.

זו השנה העשרים ואחת שאני צורך 60 גרם פחמימות ליום על מנת לשמר את משקלי הבלתי משתנה שהוא 60 ק"ג .

בליל הסדר ובשבעת ימי חג הפסח אני מסתפק במצה אחת המסמלת לחם עוני ומתקיים בכבוד משיפעת המתכונים שתמצאו בבלוג שבאתר שלי http://www.fatgetslim.com/ ,שיטה התואמת את מימצאי המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג בראשותה של ד"ר איריס שי, דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרונית, וזה דברה של ד"ר איריס שי:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט.  הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום" (ליאם אקשטיין 11.9.06 Nrg  מעריב).

חג פסח כשר ושמח לכל עם ישראל

מאחל

ברוך הלוי-סגל

אם אין כרס יש זיקוקים של אהבה

יום שלישי, 09 לנובמבר 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד (בראשית ב' כ"ד).

תודה לרעייתי המתוקה נאוה, שמחקה לי את הכרס על מנת שאדבק בה בלי הפרעה ובלא הגבלה.

האדם הוא דבר נוזלי ונוח לקבל צורה. אפשר לעשות ממנו מה שרוצים. אני בניתי לה בית עמיד בפני פגעי הטבע מתערובת מדודה והיא בנתה אותי מחדש מתערובת מדודה שרקחה במטבחה ביד אומן על מנת להשיל ממני 20 ק"ג ולשמר את מה שהעניק לי הטבע ומי שמעליו , ואני אימצתי את קצובת הפחמימות המדודה שקצבה לי רעייתי,  מתוך תובנה שמה שאינו מדיד אינו עמיד.

כבר לפני 20 שנה הבחנתי בקשיי הקליטה של הדיאטה דלת הפחמימות לעומת אחותה דלת השומן ועתירת הפחמימות שזכתה להכרה ממלכתית ועד עצם הימים הללו היא זוכה ליחסי ציבור ומתקבלת בברכה על ידי הציבור הרחב והשמן, שפרשתי ממנו לפני עשרים שנה ומעלה.

נקודת העונג בעוגה – דקה אחת בפה, אחר כך באה הכרס דמויית ההיריון.

דומה מאוד למתירנות מסוג אחר והמבין יבין.

JUST MARRIED

חישקתי אותה בטבעת זהב לחמישים השנים הבאות. ‏06/11/2010

לנאוה היקרה שהעניקה לי חמישים שנה של אהבה צרופה

מאחורי הכותרת הקטנה מסתתר סיפור גדול

שטומן בחובו רומן מרתק המתמשך על פני

חמישים שנה, הנפרטים לשמונה עשר אלף

ומאתיים וחמישים יממות של אהבה צרופה,

יוקדת ונכספת, מלאת כמיהות וערגות.

אני לא מאמין בניסים, אבל אני מאמין בנפלאות.

קנוא קינאתי בבעלה של נאוה כשראיתיה לראשונה

ולמרות שהופיעה בחלומותי מדי לילה לא פיללתי

שהיא חפה מבעל ואני הוא בעלה ובחיר ליבה,

האביר על הסוס הלבן שאותו ראתה בחלומותיה.

למימוש חלומותינו נדרשה תקופת חיזורים בת

שנה וחצי שנפרטה לחמש מאות וחמישים יממות

של נדודי שינה, כיסופים וערגה לחיבוק ראשון.

אור זרח בפניה כשעגנה בחיקי לראשונה

ואני נתקפתי ריגשת-לב ממיסת קרחונים.

בחישוב אריתמטי נמשך סיפור אהבתנו

שמונה עשר אלף ושמונה מאות יממות של

יצירת חיים גדולה לא פחות מן "הזריחה",

יצירתו המפורסמת של קלוד מונה. הזריחה

שלנו מפיצה אור יקרות ומסרבת לשקוע.

בהלם אהבה,

אישך ברוך

גזירה שווה בין הדיאטה דלת השומן ובין הדיאטה דלת הפחמימות היא בלתי אפשרית

יום רביעי, 15 לספטמבר 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

מחקרים נרתמו להוכיח שאין הבדל בתוצאות בין הדיאטה דלת השומן ובין הדיאטה דלת הפחמימות, דבר שעומד בסתירה לחוקי הטבע ולתוצאות בשטח.

דיאטה דלת שומן היא עתירת פחמימות שהופכות לשומן, ודיאטה דלת פחמימות היא דלת שומן , כי שמן לא שותים מהבקבוק וחמאה לא נוגסים מתוך עטיפתה. פחמימות במידתיות מאלצות את רוב השמן להמתין בבקבוק ואת רוב החמאה להמתין במקרר. גם הבשר יאכל במידתיות בדרך הטבע  ובלא אריזה פחמימתית "יהיה לכם לזרא" (במדבר יא כ).

"מבחינה כימית גרידא המונחים פחמימה וסוכר זהים. כשלועסים פיסת לחם במשך זמן רב היא הופכת בהדרגה למתוקה. העמילן הרב המצוי בלחם מתמוסס ומתפרק בנוכחות האנזים עמילאז הנמצא ברוק ליחידות דו-סוכר קטנות יותר, שלהן טעם מתוק" (ויקיפדיה).

"בארצות הברית וברוב מדינות המערב, כמחצית מכמות הקלוריות שאדם צורך באות משומנים, וסוכרים שהגוף הופך לשומנים. זו אחת הסיבות המרכזיות להשמנת יתר" (ויקיפדיה).

מהי דיאטה קיצונית?

דיאטה קיצונית היא זו המפירה את האיזון בין אבות המזון ומשנה את הרכבו של גוף האדם.        350-400 גרם פחמימות ליום, גירסת הדיאטה דלת השומן היא הפרה בוטה של הרכבו של גוף האדם : 59% מים, 18% חלבון, 18% שומן, 4.3% אפר (פרופ' אהרן בונדי "הזנת בעלי-חיים"). הדיאטה דלת השומן יוצרת מאסה של שומן כשהפחמימות הופכות לשומן התופס את מקומו של החלבון, וגם העצם מתמעטת.

קצובת פחמימות מדודה היא שיטת ההתנהלות שלי בצלחת  20 שנים רצופות על פי העקרון של    1 גרם חלבון ו-1 גרם פחמימות ל-1 ק"ג משקל גוף. חיזוקים לשיטתי מצאתי בכתביו של פרופ' קרל גוגנהיים, לרבות תפריט לדוגמה המבוסס על 60 גרם פחמימות ליום. לפני שהוצאתי לאור את ספרי "השמן והרזה מדריך עוקף קלוריות" מסרתי את כתב היד לאקדמאים מן השורה הראשונה,לרבות הדרג המיניסטריאלי וקיבלתי את ברכת הדרך במכתבי הערכה ועידוד ליוזמה .

להחליף דיסקט

הדיאטה דלת השומן היא הדיאטה הקונבנציונלית שעליה ממליצים מוסדות התזונה הרשמיים ופירמידת המזון עתירת הפחמימות מתבססת עליה, אולם טבלת הביצועים שלה שואפת לאפס מזה ארבעה עשורים. בריאות הציבור החלה מידרדרת כשנקבעו כללים בעלי כוונות טובות אבל תוצאות גרועות.  על פי מבחן התוצאה חייבים מוסדות התזונה הרשמיים למחול על כבודם ולבצע פניית-פרסה תזונתית ולהיות קשובים לחוקי הטבע. הטבע יציית לרצוננו אם נדע לציית לרצונו.

http://babin.co.il/sr_project/image_folder/00-single/JonathanHalevi.jpg

ט"ו באב – חג האהבה

יום שני, 26 ליולי 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

בן לוקח בת, לוקח ומתלקח

"לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב, שבנות ישראל מחוללות בכרמים ואומרות: בחור, שא עיניך, מה אתה בוחר לך…." (מסכת ברכות).

בחג הזה היו בנות ישראל לובשות בגדי לבן שאולים, והולכות לרקוד בכרמים במטרה למצוא בני זוג שהיו באים בעקבותיהן. הבנות

היו משתבחות במעלותיהן, זו ביופייה וזו בייחוס המשפחתי שלה.

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

חלפו כאלפיים שנה והשתנו הקריטריונים. בעשור הראשון של המדינה התלבשו הבחורות בפשטות שלא גרעה מיופיין. עיניי הבחורים היו נפגשות עם הברך החשופה, אבל הברך לא נחשפה כמו היום, מעל ומעבר. הבחורה שיחקה קשה להשגה, מה שהיה שכיח אז, כי בחורה היה צריך לכבוש כמו יעד מבוצר. דרך גבר בעלמה הייתה דרך שכולה חתחתים סמויים.

היה לי חבר טוב תואר שמצא את אהבת חייו במשפט מילולי קצרצר, ואני, ששמתי מבטחי במילה הכתובה, התעניתי שנה וחצי עד שזכיתי לנשיקה הראשונה.

חברי יפה-הבלורית התיישב באוטובוס לצידה של יעלת-חן וניסה לפתח איתה דיאלוג, אולם כל נסיונותיו כשלו נוכח תשובותיה הקצרצרות, הזועקות כביכול "תרד מעלי, נודניק". ראה הבחור שדבריו לא נפלו על אוזניים קשובות וסיכם במשפט קצר: "אם הייתי בטוח שתדברי כל כך מעט אחרי החתונה הייתי מציע לך נישואים". פרצה העלמה בצחוק משחרר ונפתחה לדיאלוג פורה. הם התחתנו ואני נותרתי רווק שנה וחצי אחרי חתונתם והמשכתי לכתוב למגירה שירי אהבה וכיסופים לאהבת-חיי, שאיתה אני בירח-הדבש חצי מאה.

יש כתיבה לצרכי ספרות ויש כתיבה לצרכי חיים. תשוקתי לכתוב לעולם אינה דועכת ואני מנתב אותה למכתבי אהבה לנאוה, רעייתי המאושרת כצפיחית בדבש, פורחת ומנושקת כמזוזה בזרועותיי האוהבות.


באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל

יום רביעי, 07 ליולי 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

בשנת 1878 נפתח תלם ראשון באדמת פתח-תקוה, אם המושבות, ע"י יהודה ראב במחרשה מסוג "ביסוק", רתומה לצמד סוסים. מימוש הזכות על הקרקע שרכשו מייסדי המושבה חייב חריש וזריעה ברצף. אדמת בור בלתי מעובדת הייתה חוזרת לבעלות המימשל העותמני. לפיכך הלך יהודה ראב אחר המחרשה מצאת החמה ועד לשקיעתה וקיים את הצו הבראשיתי "בזיעת אפיך תאכל לחם".

דור הולך ודור בא והסוסים הוחלפו בג'ון דיר מאובזר ומאוורר, מוגן מאבק ומרעש. דור ההמשך של החלוצים מעבד את השדות שהורישו לו הוריו בכוח האדיר של הטרקטור שאינו מתעייף ונהגו אינו מזיע. הרגלי ההליכה של האבות אחר המחרשה הפכו להרגלי ישיבה בכורסת הטרקטור המרופדת ומנוע הדיזל שורף את הקלוריות. לא צריך להתאמץ. סוף סוף באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמל.

תם יום עבודתו של נהג הטרקטור המדושן מן הארוחה שהכין מבעוד יום: עוגיות, וופלים, גלידה, בורקס, פיצות וצ'יפס, שוקולד ומיני מתיקה ושאר פצצות-מיצרר פחמימתיות ממכרות, המריצות אותו למזוה ולמקרר, לבלוע את כל המתוק והמלוח, החם, הקר והקפוא, ולא יידע כי בא אל קרבו. ואם צמאה נפשו ירוה אותה בקולה, שעשויה ממים וסוכר.

 

יודע חקלאי פיקח שכדי להצמיח משהו טוב צריך קצת דשן. אבל אחינו הנהג, הטרקטוריסט המדושן, ספג מנת-יתר של דשן פחמימתי ונאלץ לבקש את עצתם של התזונאים בשאלה הטריוויאלית: איך נכנסים למכנסיים?

אין כניסה למכנסיים? תשובתם המלומדת של יועצי התזונה המוסמכים: אל תאכל יותר מ-1200 קלוריות ליום ותתחיל להזיע במכון כושר. בזיעת אפיך תאכל לחם, דגני-בוקר, פסטה ואורז, בהתאם להמלצותיו של משרד החקלאות האמריקאי שהנחיל לנו את פירמידת המזון –                                                                                                                                                                                                Start with plenty of Breads...

על הפרדוקס הזה אמרו חז"ל: "מה הועילו חכמים בתקנתם?" (בבא מציעא יז), לאמור, השינוי בשיטת החריש הוא חסר תועלת אם יהודה ראב וצאצאיו נאלצים לאכול לחם בזיעת אפם על אף נפלאות הטכנולוגיה שתכליתן לפטור את האדם מכל מאמץ גופני.

"אם אין קמח אין תורה, אם אין תורה אין קמח" (אבות ג יז). בהקשר זה "אמר רבי אלעזר בן עזריה, כל שחוכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובים ושורשיו מועטים, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו".

"אם אין קמח אין כרס" הוא מאמרי מיום 28.5.2010 העוסק בחפיפה בין הרגלי הפעילות ובין הרגלי האכילה ומציע שיפעת מתכונים מעוטי פחמימות ומתכונים נטולי פחמימות, שמתוכם ניתן לקושש את קצובת הפחמימות המותאמת למשקל הגוף התיקני.

"וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חיטים" (שמות ל"ד כ"ב)

יום ראשון, 16 למאי 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

חג שבועות מוזכר במקורותינו כחג הביכורים וחג מתן תורה, ועל פי המסורת חל יום הולדתו של דוד מלך ישראל בחג שבועות וכן גם מועד פטירתו. בהקשר זה נקראת מגילת רות בחג שבועות. רות היתה סבתא רבתא של דוד כמתואר בסוף המגילה.

אולם ראשיתה של המגילה בבצורת ורעב בשדות בית-לחם "וילך איש מבית-לחם יהודה לגור בשדה מואב, הוא ואשתו ושני בניו. ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון…." (רות א א-ב).

מדורת השבט

מגילת רות מקפלת בתוכה ערכים של אהבה והקרבה, חסד וחמלה, אלמנות ושכול, עוני מרוד, אהבת-אדם ואהבת-הארץ, עבודת-אדמה ועבודת אלוהים, ואנוכי עבדכם הוספתי קיסם למדורה.

סיפור העלילה מתרחש בין שדות בית-לחם השדופים מחמת הבצורת ובין שדה מואב השוכן בארץ פוריה המצמיחה רוב תבואות ומרעה דשן. ארץ מקנה אשר ממנה השיב מישע מלך מואב הנוקד מס למלך ישראל   "מאה  אלף  כרים  ומאה  אלף אילים צמר"    (מלכים ב ג,ד). מואב עשירה במי נחלים ומקבלת גשמים יותר מארץ יהודה שממולה, וכך קרה לא פעם שבמואב היתה שנת שובע, וביהודה היתה בצורת ותושביה עברו לגור בשדה-מואב. כך עשו אלימלך ונעמי מבית לחם יהודה בהיות רעב בארצם.

במקרה שלפנינו לא מדובר בהגירה המונית מחמת הבצורת אלא במשפחה בודדת שהלכה אחר המיית בטנה לארצם של אנשים גרגרנים ומדושנים ולא הסתפקה במועט כנהוג בשבט יהודה בימים ההם.

ההתבדלות מחוקי העמים השפיעה על מבנה המשפחה היהודית העתיקה, וגם על המטבח והמלתחה. מידות גדולות לבשו המואבים, שלא היו בררנים בהרגלי אכילה ופני האומה המואבית היו כהיקף המותניים של מנהיגיה. עגלון מלך מואב היה  "איש בריא מאד" (שופטים ג יז) ומידגם מייצג של האומה המואבית השמנה משתקף בספר שופטים ג כ"ט: "ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש, כל שמן וכל איש חיל".

אין תימה שאלימלך ושני בניו, מחלון וכליון, ספו במגיפת-ההשמנה שפקדה את  מואב והותירה אחריה מצבת זכרון לעם שנכחד מהשמנת-יתר.                           נעמי מתגלה כאשה אחראית וחזקה, אוהבת את כלותיה והן משיבות לה אהבה, תכונה נדירה בין כלה וחמותה, ורות רואה בה מודל חיקוי לענווה ומחפשת דרך חיים שונה:  "ורות דבקה בה… אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוהיך אלוהי. באשר תמותי אמות ושם אקבר, כה יעשה לי ה' וכה יוסיף כי רק המוות יפריד ביני ובינך".

השיבה משדה-מואב לשדות בית-לחם

שתי הנשים מגיעות לבית-לחם בתום מסע רגלי מפרך, מהלך שלושה-ארבעה ימים ומתקבלות באהבה ובחמלה . עשר שנות בצורת לא הותירו חותמן בשבט עובדי האדמה החרוצים, כורמים ויוגבים המוציאים את לחמם מן הארץ בזיעת אפם וניזונים בשנים שחונות מזמרת הארץ שאגרו לשעת חירום כפי שלמדו מהאבות המייסדים:  "והרעב כבד בארץ… קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה. מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולוט, בטנים ושקדים" (בראשית מ"ג א-יא). אבותינו ידעו לשמר דבלים וצימוקים ותמרים, גבינות קשות ומרקחות שסיפקו את צרכיהם הבסיסיים מבלי להיות מזי-רעב גם בשנות בצורת.

נימוסי השולחן של רות המואביה

רות המואביה עמדה במבחנים קשים על מנת להסתפח לעם ישראל.  היא היתה רעבה בבואה ללקט בשדהו של בועז, אבל לא היתה רעבתנית: "ותאכל ותשבע ותותר" (רות ב יד), תכונה שלא ניתן לייחסה לעם המואבי הגרגרן שאכל מכל הבא לפה כלחוך השור ולא הותיר פירור אחד בתום ארוחתו.

ההשקעה הגנטית של רות ובועז (רות ד  יג,כא,כב)

"ויקח בועז את רות ותהי לו לאשה…. ובועז הוליד את עובד, ועובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד".

ודוד אדמוני עם יפה-עיניים, יודע נגן ונעים זמירות ישראל, ולו יאתה המלוכה.

האם הדיאטה הקלאסית על סף הכחדה?

יום שלישי, 20 לאפריל 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

ארבעה עשורים של עבודה מובטחים לדיאטנים אם המוסדות להשכלה גבוהה יבצעו פניית-פרסה בתוכנית הלימודים המבוססת על הרבה מאוד ספורט לאיזון הרומן עם האוכל. 1 ק"מ לכל סופגניה. אבל במדינה הנלחמת על קיומה 62 שנה, מעולם לא עמדה מגיפת ההשמנה על סדר-העדיפות הלאומי.

ומכיוון ששיטתי אינה עולה בקנה-אחד עם הדיאטה הקלאסית אני רואה בכל קרדיולוג הגון בוחן כליות ולב, תואר שהחזיקו בו כל יועצי התזונה המוסמכים במשך ארבעה עשורים.

בלא סוכר ובלא קמח, כך ד"ר אילן קיציס, קרדיולוג בכיר באיגוד הקרדיולוגי בישראל וזו אכן פניית-פרסה תזונתית ופריצת דרך למיגור מגיפת ההשמנה. בקבוצה הטיפולית לשינוי דפוסי אכילה www.gdolot.com אין עוגות, שוקולד, וופלים, גלידות, מיצים וסירופים ממותקים, לחמים, בורקסים, פיצות, פסטות, סנדוויצי'ם, בייגלך, מלוואח, דגנים (קורנפלקס מכל סוג), פתיתים, איטריות, בורגול, קצפת מתוקה, ריבות, חטיפים, סוכריות, פירות מיובשים, מעדני חלב ממותקים למיניהם, קומפוטים, ליקרים, במבה, ביסלי ועוד ועוד פצצות-מיצרר פחמימתיות שמפמפמת הדיאטה הקלאסית לציבור הרחב והשמן.

פירמידת המזון האמריקאית-ישראלית אינה רלוונטית בלא סוכר ובלא קמח. "פירמידת המזון תוכננה למען תעשיית המזון", כך ד"ר מריון נסל, יו"ר המחלקה ללימודי תזונה ומזון באוניברסיטת ניו-יורק.

מתירנות קולינרית

"אל תמנעו מעצמכם ומילדיכם מזונות אהובים, גם אם הם לא בריאים.  החליטו כי יום אחד בשבוע מותר לכל המשפחה לחטוא במאכל אהוב – בורקס, פיצה, פלאפל או כל מזון אחר. אם תמנעו מעצמכם לחלוטין מזונות אלה, תפתחו אליהם כמיהה שתכשיל אתכם בשמירה על תזונה נכונה לאורך זמן." ("זמנים בריאים", "ידיעות אחרונות" 4.4.2010 ).

בהמשך הכתבה הנ"ל מצאנו המלצות על צריכה מועדפת של לחם מלא, פסטה מלאה, קוסקוס מלא, אורז, כוסמת, פיצה, חטיף אנרגיה, ריבה, פירות יבשים, תפוחי-אדמה – כמעט כל תכולת בסיס פירמידה-המזון האמריקאית-ישראלית  עתירת הפחמימות.

החטא ועונשו

כל בר-דעת ייטיב להבין שלמתירנות הקולינרית יש מחיר כבד.  עודף משקל מטיל עומס רב על המיפרקים ומעלה באופן משמעותי את הסיכוי לחלות במחלות כגון: יתר לחץ-דם, סוכרת, מחלות-לב וכלי-דם, סוגי סרטן מסויימים, כאבים בחלקי גוף שונים, לרבות כאבי-גב וכאבי-כתפיים. נבואת ישעיהו כ"ב י"ג "אכול ושתה כי מחר נמות" אינה איום סרק.

"קרוב אליך הדבר מאד. בפיך ולבבך לעשותו" (דברים ל' י"ד)

הכל כלול בספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות", ספר קצר באורך מלא המכיל 82 מתכונים בעלי ארומה שמיימית וטיפים להפחתת משקל בשיעור של 5 ק"ג בחודש. להשיג בטלפון 057-5811409 .\

מה משמין יותר – שומן או פחמימות?

יום חמישי, 08 לאפריל 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

במשפט-שדה מהיר חרצנו את משפטה של הפחמימה כנאשמת מרכזית במגיפת ההשמנה וזיכינו את השומן מהנימוקים הבאים:

השומן הוא אמנם בעל ערך קלורי גבוה פי  2.4 מהפחמימה, אולם להגנתו ייאמר כי הוא אוייב רק מן הטעם האריתמטי, כלומר רק בחישוב על הנייר.

הפחמימה היא אוייבת מן הטעם הקולינרי, ממש בצלחת, והיא לבדה אחראית לסכנה הבריאותית הנובעת מהפגזת תאי הגוף באינסולין וירידה  דרסטית ברמות הסוכר בדם.

השומן יסרב להחליק במורד הגרון אם לא יהיה ארוז בעיסה עתירת פחמימות. אם לא יתנו לו פיתה או באגט, או לחם, או לחמניה או כל סוג של מאפה, השומן יעדיף להישאר במקרר או בבקבוק.

שילוב קטלני של פחמימות ושומן רווי רק מחמיר את הסכנה הבריאותית, שתחילתה בהיפוגליקמיה וסופה סוכרת והצטברות כולסטרול  בדפנות העורקים.

הפחמימה, מלבד היותה נשאית של השומן, היא עצמה הופכת לשומן ומתנחלת בגוף האדם ובמקום להתפנות דורשת עוד ועוד בפקודת הלבלב התובעני.

מסקנה: השומן מודע לערכו הקלורי הגבוה והוא נוהג באחריות רבה כלפי צרכניו . תרומתו לגוף האדם ניתנת במינון הטבעי המותאם לצרכי האדם.

הפחמימה היא אם כל חטאת. אינה מתחשבת בצרכי האדם ומחוללת בגופו מחלוקת בין הרפלקסים ובין ההגיון.

אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. האומנם?

על אף חילוקי הדעות הקוטביים בין יועצי התזונה, אם לשפוט על פי המיתוסים המנופצים בצאתו לאור של ספר דיאטה חדש המפריך  את קודמו, יש מכנה משותף המאחד את כל יועצי התזונה בדעה יצוקה בבטון: "לכל אחד ואחת מאיתנו יש צרכים אישיים יחודיים. אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם".

הרמב"ם שעסק ברפואה מונעת לא ראה במדע ביזנס אלא אמצעי לסייע לנזקקים בהסברה ובהכוונה וכה אמר: (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות).

"לא יתאווה אדם אלא לדברים שהגוף צריך להם ואי-אפשר לחיות בלעדיהם".

"אכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל החולאים הבאים על האדם, שאינם אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים."

"כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו, עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ושיהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו, אלא אם כן היה גופו רע מתחילת ברייתו, או אם היה רגיל במנהג מן המנהגות הרעים מתחילת מולדתו, או אם תבוא מכת דבר או מכת בצורת לעולם".

ללמדך שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. אוכלוסייה בעלת צרכים אישיים יחודיים היא חריגה על פי הרמב"ם וכלל הציבור אינו צריך רופאים אלא הסברה והכוונה כמתחייב מעקרונות הרפואה המונעת.

60 אחוזים מאוכלוסיית ישראל סוחבים  משקל עודף ולכל אחד מהם אכן יש צרכים אישיים יחודיים המסופקים להם בנדיבות בבסיס פירמידת המזון מבית-היוצר של משרד החקלאות האמריקאי המופקד על שיווקו של אסם התבואה הגדול ביותר על פני כדור הארץ. אכן אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם, אבל פירמידת המזון מתאימה לכולם על דעת כל יועצי התזונה.

"פירמידת המזון הישראלית  מבוססת על עקרונות הפירמידה של משרד החקלאות האמריקאי" (ויקיפדיה).

צרכים אישיים יחודיים

צרכים וצריכה

יום חמישי, 18 למרץ 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

50-60 גרם ליום צריכת פחמימות מינימאלית לתפקודי הגוף השונים קובעת ד"ר איריס שי העומדת בראש מחקר עומק בינלאומי שבוצע בקריה למחקר גרעיני בדימונה. שותפים לקביעתה עמיתיה למחקר ד"ר דן שוורצקופ, מנהל מחלקת הרפואה של הקמ"ג, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, מאוניברסיטת לייפציג בגרמניה ומאוניברסיטת ווסטרן אונטריו בקנדה. כולם נציגיה המובהקים של הרפואה המודרנית, מדענים מהשורה הראשונה.

50-60 אחוז ליום צריכת פחמימות (350-400 גרם) קובע משרד החקלאות האמריקאי המופקד על שיווק אסם התבואה הגדול בעולם. כוחות השוק הם אלה הקובעים אילו מוצרים יהיו בשוק, באיזו כמות ומה יהיה מחירם.  מוצרי מזון עתירי-פחמימות הם חומר הבערה המניע את תעשיית המזון ואת תעשיית הדיאטות.

60 אחוז מאוכלוסיית ארה"ב סובלים מהשמנת-יתר ואנחנו לא מפגרים אחרי ארה"ב באחוזי ההשמנה מהיותנו החצר האחורית של אמריקה. הפער התהומי בין צריכת 50-60 גרם פחמימות ליום ובין ההמלצה הגורפת לצריכת 350-400 גרם פחמימות ליום הוא תמרור אזהרה לציבור הרחב והשמן.

שהכול נהיה בדברו

לפני שאתם מברכים את הברכה המסורתית הזאת, שמקדימה את מה שנכנס לפיותיכם, מן הראוי שתקשיבו לגופכם קשב רב.

הדיאטה הקלאסית שהכול נהיה בדברה תשים לכם בצלחת  % 50-60 פחמימות ליום, בכפוף להנחיות מומחי משרד החקלאות האמריקאי. זה מה שמלמדים  במוסדות להשכלה גבוהה במסגרת ההכשרה המקצועית של הדיאטניות הקליניות להקניית הרגלי תזונה מתאימים לכלל האוכלוסיה, על פי קריטריונים של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות.

"ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל' י"ט).

60 אחוז מאוכלוסיית ישראל מכלים את עצמם בצריכת פחמימות מופרזת והתוצאות קשות ביותר, ולא אפרט אותן על מנת שלא להשבית את שמחת חג החירות הקרוב.

הפחמימה היא שחקנית מרכזית במגיפת ההשמנה, ומדע התזונה לא יוכל להתקדם אם יתעלם מן העובדות הניצבות מול פרצופו.

המידות הגדולות של מלבושיך הן תוצאת המידות הרעות של צריכת עודפי פחמימות. מידה כנגד מידה.

קצובת פחמימות מדודה היא שיטתי והיא עולה בקנה אחד עם שיטתה של ד"ר איריס שי וצוות המחקר שבראשו היא עומדת. 60 גרם פחמימות מינקות ועד בגרות,ובשלב ההתבגרות 1 גרם לק"ג משקל גוף לפי טבלת השקילה. "כל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר" קובעת ד"ר איריס שי, והמבחר עשיר. 51 מתכונים נטולי פחמימות או בעלי תכולת פחמימות זעומה ו-31 מתכונים מעוטי פחמימות המצויים בספרי "השמן והרזה" הם התשובה לצרכי הגוף ולתפקודו התקין. קצובת פחמימות מדודה מסייעת לשיפור זרימת הדם בכלי הדם, מסייעת לשמירה על לחץ דם תקין, מסייעת לאיזון רמת השומנים בדם, משפרת את איכות השינה, מפחיתה מתחים, עוזרת לביצוע קליל של משימות יומיומיות, משפרת את הדימוי העצמי.

שבע-רצון ושבע-ימים אני חי בשלום עם הגיל ועם המשקל בשיטה זו שהדיאטה הקלאסית קידשה עליה מלחמה והכריזה על מסוכנותה העתידית לכליות. נתתי לזמן לחרוץ משפט והוא עשה לי רק טוב במשך עשרים שנה בקירוב.

פרופסור קרל גוגנהיים שימש לי מקור השראה לשיטתי. כשנתבקש לגלות את סוד אריכות חייו אמר: "זכיתי לאריכות ימים ולמזלי זכתה לכך גם אשתי. כל חיינו אכלנו לשובע ולהנאתנו תפריט מגוון, והכל במידה. לא פחות מדי ולא יותר מדי. בעונג ובמידה". הוא נפטר בגיל 96 (מצוטט מויקיפדיה).


Dreamhost review