בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות

אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר כמו תרופה רעילה-מועילה. כל מה שצריך לדעת על תזונה נכונה ומאוזנת ואיכות חיים.

ארכיון הנושא 'ספרות'

צלחת פטרי

יום שני, 15 לפברואר 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

צלחת פטרי  היא כלי מעבדתי לגידול חיידקים ותרביות רקמה לצורך אבחון רפואי ומחקר מיקרוביולוגי. הצלחת של הישראלי הממוצע אינה אלא צלחת פטרי עם קרקע מזון עתיר פחמימות. הצלחת האנושית היא כלי להעברת המשאבים האנרגטיים לאיחסון ברקמות השומן. תאי השומן מתרבים בגוף האדם בטור גיאומטרי, ממש כמו החיידקים המזוהים בצלחת פטרי ומשקפים את מחולל המחלה.

"ההמלצות התזונתיות, לפחות בארצות המערב, הן לעודד העלאה משמעותית בצריכת הפחמימות השונות"  ("תזונה נבונה", הוצ' בן-ארצי את זמיר בע"מ).

"אין המלצות בינלאומיות לפחמימות. אך התזונאים מסכימים ש-50%60% מהקלוריות צריכים לבוא ממרכיב מזון זה. צריכה גבוהה או נמוכה מאוד של פחמימות עלולה ליצור בעיות בחילוף החומרים" (שם).

"בישראל עדיין אין הגדרה המבוססת על גודל המנה למזונות השונים" (הוראות השימוש בפירמידה הישראלית-אמריקאית עתירת הפחמימות).

אין לך דבר יותר משמח מאוכל עתיר-פחמימות המומלץ על ידי המימסד, והוא מתקבל בברכה על ידי הציבור הרחב והשמן, קל וחומר כשאין הגדרה המבוססת על גודל המנה. אבל כל מי שהתעניינותו אינה מרחיקה כדי סנטימטר מחוטמו, דאגותיו הן קצרות מועד: להיום, מקסימום למחר. אבל מי שמחפש לדעת יותר, אינו יכול שלא להבחין במאירת השמנים, שהציבו לפניהם שעון-חול שנועד לחתוך באכזריות את ימיהם ולקצץ את שעותיהם למנות קטנות של חיים ומנות גדולות של אוכל, כדברי הנביא ישעיהו, שניבא מוות ידוע מראש: "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיה כב יג).

תפוס כפי יכולתך!!!

סובלים מהשמנה? זהירות על הכליות

יום שני, 01 לפברואר 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

בכותרת הזאת נתקלתי להפתעתי במחקר שמפרסם מלב"י (מרכז רפואי לטיפול בהשמנת יתר), המוכיח לראשונה קשר סטטיסטי מובהק בין השמנת יתר לבין מחלת כליות סופנית, שמצריכה טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

על פי מימצאי המחקר שמפרסמים חוקרי אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (ׁUCSF), "סיכוייהם של אנשים שסובלים מהשמנת יתר חולנית גבוהים עד פי 7 לפתח כשל כלייתי סופני, בהשוואה לכאלו שנהנים ממשקל גוף תקין. עד היום לא הערכנו מספיק את הקשר שבין מחלת הכליה לבין השמנת יתר".

מסתבר שאין כל סיכון לפגיעה בכליות לעושי הדיאטה דלת הפחמימות שנהנים ממשקל גוף תקין, מבריאות איתנה, מאיכות חיים ומאריכות ימים.

ועיינו באתר מלב"י במאמר מיום 9.12.2008 תחת הכותרת: "מדוע חשוב לעשות דיאטה דלת פחמימות לפני הניתוח?"

למען הסדר הטוב בצלחת אצטט את פראצלסוס, רופא שווייצרי ממייסדי המדע המודרני במאה ה-16 במחקרו אודות גורמים רעילים במזון ממקור טבעי:     "כל החומרים הם רעילים. אין חומרים שאינם רעילים. המינון הנכון מבדיל בין רעל ותרופה". ממנו קיבלתי את ההשראה למוטו המתנוסס בפתח ספרי:   "אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר, כמו תרופה רעילה-מועילה".

כל בר-דעת יודע שעליית רמת הסוכר בדם היא פועל יוצא מעליית כמות הפחמימות במנה, ויש קורלציה בין רמת הסוכר בדם ובין כמות הפחמימות בצלחת. לא רוצה סוכר בצלחת ולא בדם, לפיכך בחרתי בדיאטה דלת פחמימות והיא מיטיבה איתי קרוב לשני עשורים.

אבל הציבור הרחב והשמן אוהב מאכלים עתירי פחמימות השוכנים כבוד בבסיס פירמידת המזון האמריקאית-ישראלית , ודברי מאפה העשויים מקמח וסוכר מתקבלים אצלו בברכה. יכולת הספיגה שלו היא כר נרחב לתעשיית המזון ואין גורם ממסדי שיעצור את התופעה.

אנשים אינם שמים לב לתגובות-ההלם של הגוף עד שהמתוק הופך למר.

ארבעים אלף תשובות לשאלה אחת: מה לשים בצלחת?

יום שני, 11 לינואר 2010




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

מה לשים בצלחת ?

לכאורה שאלה טריוויאלית. אבל תשובות אין ספור. מקהלת-רקע של ארבעים אלף יועצי-תזונה שנימנו בעולם המערבי ישגעו אותך מרוב עצות שתחילתן סותרת את סופן, וכיוון שגופך מהווה זירה למאבקי נפש בין תאוות הנישנוש לבין שגעון הבריאות, אתה תבחר לבטח את עתירי-הפחמימות באריזות יפות וכתוביות מגניבות, בצבעים עליזים ובטעמים משובבי-נפש עם מסר של בריאות.

שווה ציטוט

אתר מלב"י מרכז רפואי לטיפול בהשמנת יתר 9.12.2008 : מדוע חשוב לעשות דיאטה דלת פחמימוות לפני ניתוח הרזיה?

"מועמדים לניתוח הרזיה יתבקשו על ידי הרופא לעשות דיאטה דלת פחמימות שבועיים לפני הניתוח.  מחקרים בנושא הוכיחו כי באמצעות הדיאטה ניתן להפחית 3-4 ק"ג מהמשקל, להשיג צמצום בנפח הכבד ולהקל על ביצוע הניתוח באופן לפרוסקופי דרך חורים קטנים מבלי לפתוח את הבטן".

אתר מוטק'ה 5.1.2010:  ד"ר אסנת רזיאל, כירורגית מומחית בניתוחי הרזיה, המנהלת הרפואית של מלב"י:השמנת-יתר בגיל מבוגר סכנה בריאותית: "איכות החיים בגיל הזהב שווה זהב, אך עלולה לחמוק בקלות, וכדאי לנסות ולצמצם את הופעתן של מחלות שכיחות הקשורות בהשמנה, בעיקר בשל השפעתן הקשה על תיפקודי הגוף בגילים מבוגרים".

"השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות": "אנחנו חיים במדינה צעירה שלא חונכה להזדקן, ולפיכך אנשים מתים בגיל חמישים ונקברים בגיל שמונים, ובין לבין הופכת איכות חיים לנכות חיים… הזיקנה הממארת היא בראש ובראשונה כשל תזונתי. זקנים מתים מפני שמערכות הגוף נחלשות ונשחקות לבלתי יכולת לייצר חלקי חילוף.   אבל ניתן לנצח את תיקתוק השעון הביולוגי אם נשמרים מפני בגידת הגוף. בסך הכל מדובר בתעלול של הטבע, שמעניק נעורים ורעננות בשפע וממהר להשתלט על מתנותיו עוד בטרם הספקנו להתרגל. אבל ניתן לרסן אותו באמצעות הזנה מאוזנת ושמירה קפדנית על משקל השמור לצעירים.  ובחרת בחיים.   אל תסתפק בהישרדות"

תרומתו של המשורר חיים גורי לספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות"

חור קטן לאדם בגרונו הבולע את כל ממונו

יום שני, 14 לדצמבר 2009




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

25 דולר מחיר 1 ק"ג עליה במשקל, 75 דולר מחיר 1 ק"ג ירידה במשקל. ביחד 100 דולר לטובת קהיליית יועצי התזונה, המגלגלת מיליארדים בשיטת האקורדיון. פעם רזה ופעם שמן וחוזר חלילה. ככה ארבעה עשורים.

הציבור הרחב והשמן מפרנס למעלה מארבעים אלף יועצי תזונה שנימנו בעולם המערבי, המחזיקים בידיהם מירשמים בדוקים להרזייה, המותנית בתרגילי-כושר. לא הצלחת, תשובתם המלומדת – לא התמדת בתרגילי-כושר, ובינתיים נפרדת מכספך ונותרת עם עודף משקל  ועם יצר בלתי נשלט לפחמימות.

בדיקה אורגנולפטית

כמבקר מזון בשרות המזון והתזונה, בעת שרותי במשרד הבריאות, נדרשתי  לבצע בין שאר הבדיקות במפעלי המזון בדיקה אורגנולפטית, שהיא בדיקת טעמו של המוצר. לכאורה הנאה בלתי רגילה, אך ממכרת באופן בלתי הפיך. החולשה הראשונה שלי היתה עוגה, והחולשה השניה שלי היתה העוגה השניה ולא אמנה את הגלידות והוופלים והבורקס, והמשקאות המתוקים ושאר מיני המתיקה שזללתי והעריתי לתוכי בתפקידי המכובד כמבקר מזון לתפקידים מיוחדים.

כיצד נראיתי כאשר פרשתי ממשרד הבריאות לטובת גידול בעלי-חיים במשק חקלאי היטיב לבטא הסופר והמחזאי אנטון צ'כוב: "הטבע הופך זחל מגעיל לפרפר יפהפה, ואילו אצל בני-האדם התהליך הפוך: פרפר יפהפה הופך לזחל מגעיל".

דברים שרואים מכאן לא רואים משם

אם אתה רוצה לדבר על משהו, אתה חייב גם להיות שם.  כל השאר זו תיאוריה.

בורסת הדיאטות אינה מכונת-אמת. היא דומה ללוח חלק שאפשר לכתוב עליו מה שרוצים והציבור הוא הצינור החלול שדרכו עוברות המילים הרבות שנכתבות ונמחקות וחוזר חלילה.

תזונה היא טריטוריה יצירתית שנשאבתי לתוכה ועסקתי בה שנים רבות, הן בתחום ההומני במסגרת שרותי במשרד הבריאות, והן בתחום החקלאי. מן הניסיון הרב בשני התחומים למדתי, שגוף האדם, כמו גוף הבהמה, מעוצב   על-ידי מזונו, ומותר האדם מן הבהמה אין.

גידלתי צאן ובקר, גידלת בעלי-כנף וגידלתי כרס.

כמי שבקיא בפיטום בעלי-חיים נהירים לי גם רזי ההרזיה וכיוון שהחיים בצל השומן לא חייכו אלי נתתי למוח הוראת-קבע וקיבלתי זהות חדשה, שאני שומר עליה בקנאות קרוב לשני עשורים.   למי תודה, למי ברכה? לרעייתי האהובה נאוה שהמירה את תפריטי עתיר-הפחמימות בשדה  של  ניחוחות העולים מתבשיליה המופלאים.  הנה אחד מ-82 המתכונים שבספרי "השמן והרזה":מתוך קבוצת נטולי הפחמימות:

עוף לאניני טעם

החומרים

1 עוף שלם

50 גרם מרגרינה מומסת

1 לימון

אורגנו

מלח

פילפל שחור

אופן ההכנה

ממיסים את המרגרינה ומורחים את העוף מכל צדדיו. חותכים את קצוות הלימון משני צדדיו ומסמנים בו X עמוק באמצעות סכין. מחדירים את הלימון השלם לתוך העוף. בוזקים אורגנו, פילפל שחור או פפריקה אדומה ומעט מלח. מניחים את העוף בתבנית אפיה ומסביבו מסדרים קישואים קטנים וצעירים.

אופים כשעה ורבע עד שעה וחצי בחום בינוני-גבוה, כאשר באמצע האפיה הופכים את העוף לצידו השני.

הלימון מפריש את כל המיץ לתבנית והעוף שוחה ברוטב חמצמץ עדין.

את הספר עם מיגוון המתכונים ניתן לרכוש בטל. 057-5811409


//

אוכל, אהבה, ומה שביניהם

יום רביעי, 21 לאוקטובר 2009




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

אהבה ניתנת לתיאור מילולי או גרפי, פואטי או פרוזאי, ציורי או צילומי והיא ממכרת עד אובדן החושים, אבל האהבה אינה ניתנת להסבר, ממש כמו המוסיקה, כמאמר הכנר אייזיק שטרן:

Music can be described, but can never be explained

זוהי  דרך גבר בעלמה והיא מיכרה של אמוציות. האהבה היא משהו שמיימי שבא ממקום גבוה. לאהבה אין גיל. איש לא מדד מעולם כמה יכול להכיל הלב האוהב.

האהבה מפצה על דברים רבים שחסרים, ובהעדרה מה שיש לך לא מספיק.

להתעלס עם האוכל (מתוך ספרו של חיים גורי "רשימות מבית-היין")

הוא פקד על יוסקה המוזג: "תביא בירה וקוניאק ותביא מלפפונים חמוצים ותביא דג מלוח עם בצל וגם לחם". הם הוציאו מנרתיקם צידה עטופה בנייר עתון וחשפו שני עופות צלויים, והחלה שם חגיגת זלילה, חפוזה ועזוזה, ושוקקת ונשנקת, ונאנחת ומקנחת, ונמשכת והולכת, לגומה ומהמה, ומוצצת וממצמצת ומבקשת עוד כוסות וכוסיות, ומגהקת ומשהקת בברכת השובע והרוויה. כך כילו סעודתם כלחוך השור, והדליקו סיגריות ונראו מעולפים למחצה, מחרישים ומהורהרים בעוד השולחן שדה-קרב, גדוש עצמות ושאריות לחם, ובדלי מלפפונים ופלחי בצל שנותרו. הכל היה מהיר כל-כך עד כי קפאתי על כסאי אל מול החזיון הגסטרונומי הזה, המדהים בעוצמתו.

האהבה לאוכל ממכרת עד אובדן החושים אך בניגוד לאהבה הזוגית היא באה ממקום נמוך על פי מיקומה של הקיבה.

כאמור, איש לא מדד מעולם כמה יכול להכיל הלב האוהב, אבל תכולת הקיבה ניתנת למדידה.ע"י קצובת פחמימות מדודה, כלומר 1 גרם פחמימות לכל ק"ג משקל גוף לפי טבלת השקילה. אם משקלך על פי הטבלה 70 ק"ג יכיל תפריטך היומי 70 גרם פחמימות ולא 350-400 גרם שתורמות לקיבה הגרגרנית 3-4 סופגניות שהתחילו להציף את המרכולים מיד אחרי חג הסוכות.

סופגנית ממוצעת היא דלת קלוריות. יש בה רק 500 קלוריות ועושי הדיאטות זכאים ל-1200 קלוריות, בתנאי שידוושו על אופני כושר במשך שעה וחצי על כל סופגנית, אחרת יסרבו הסופגניות להתפנות מההתנחלות מעל ומתחת לחגורה.

 

Letter on Corpulence By William Banting

יום שישי, 02 לאוקטובר 2009




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

 ספרו המקורי של וויליאם בנטינג – פניה לציבור הרחב והשמן.

דפדפו בספרו המקורי של וויליאם בנטינג, אבי הדיאטה דלת הפחמימות, (לחצו על הספר כדי לעבור עמודים).

 

 

אהובי בנה לי בית

יום שני, 28 לספטמבר 2009




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

כשהבטחתי לרעייתי לבנות לה בית זימזמו  באוזני מילות השיר של משה שחר ומאיר נוי:

אהובי הבטיח בית לי לבנות

שנוכל בתוך הבית לחיות.

הבטחה מקיימים  וניגשתי למלאכה, אולם על מנת שהבית יעמוד נגד פגעי הטבע  נזכרתי במילות האזהרה בבית הבא של השיר:

אהובי בנה לי  בית  על  החול,

אך  לגור  בתוך הבית  מי  יכול?

לבית  יצוק על יסודות איתנים ועטוף בחגורות בטון שלא יתפוררו דרושה תערובת תקנית, שהיחס בין מרכיביה יקבע את חוזקה:  שליש חול, שליש חצץ ושליש מלט.  כך בניתי  את  הבית כדברי המשורר:

שהרעם לא ירעיד

והרוח לא ירקיד

והגשם לא ישטוף.

כמה בתים שניבנו בשכנותי נסדקו והתפוררו. וכל  כך  למה ?

מי שבנה את ביתו על החול

לגור בתוך הבית לא יכול,

כי חסך במלט, שהוא המרכיב היקר בתערובת.

צאן אדם (יחזקאל ל"ו פס' ל"ז ל"ח)

כשרכשתי עדר צאן והקמתי מכון תערובת לאביסת הצאן שאלתי את מדריך הצאן שליווה אותי, כיצד מרכיבים תערובת צאן? לפי  הרכב  גופה  של  הכבשה,  ענה  לי  המדריך  ומסר  לי  את  ספרו  של פרופ' אהרן בונדי "הזנת בעלי-חיים" (הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים 1982). הפרופסור לתזונת בעלי-חיים וביוכימיה בפקולטה לחקלאות ברחובות לימדני על פי טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם שקיימת זהות בין הרכב כבשה והרכב אדם.

משקלה של הכבשה זהה למשקל אדם מצאתה מן הרחם ועד בגרותה. כ-3 עד 4 ק"ג משקל השגר, ומשקלה של כבשה בוגרת נע בין 63-70 ק"ג. צריכת המזון של כבשה בוגרת כצריכת אדם – 1 טונה לשנה, והיא צורכת אותם אבות המזון, אותם הויטמינים, אותם המינרלים ואותם יסודות קורט שצורך האדם. הרכב הכבשה דומה להרכב האדם באחוזי המים, החלבון, השומן והאפר. תפריטה היומי של הכבשה לקיום הגוף אינו עולה על 2000 קלוריות. הכבשה  מקשיבה  לגופה  ונענית  לצרכים  האמיתיים שלה. מבקשת מזון, אבל לא בכמויות מסחריות.

דיאטה מאוזנת באדם ובצאן משקפת את הרכב הרקמות, דהיינו היחס בין השרירים והשומן ומבטאת מצב של שמירה קפדנית על הרכבו התקין של הגוף, כמו שהטבע התכוון. עיון בטבלת ההשוואה בין הרכב אדם וכבשה מצביע על התמעטות השריר והעצם (אפר) של הכבשה השמנה כתוצאה מעודפי פחמימות.

החלבון הוא החומר היסודי בתא החי והצומח ומשום כך הוא המרכיב החשוב ביותר בכל החומרים הביולוגיים. החלבון הוא היקר במרכיבי המנה. בניגוד לאנרגיה, הנאגרת ברקמות השומן, אין בגוף עתודות חלבון, ומחסורו מתבטא בפירוק השריר, הפוגע מאד בכבשה ובתיפקודה, והוא הדין באדם.

כשחסכתי בחלבון היקר חשתי היטב בתיפקודה הלקוי של הכבשה בגלל עודפי הפחמימות, וכשלא נשמרתי חשתי היטב את עודפי הפחמימות שניפחו את גופי ופגעו בתיפקודו.

הרכב גופו של האדם עפ"י פרופ' אהרן בונדי באחוזים הוא כדלהלן:

מים 59% , חלבון 18% , שומן 18% , אפר 4.3% .

גוף האדם הוא מכונה משוכללת ולא יצרוך מעבר לצרכיו אף אחד מהמרכיבים הנ"ל אם לא ישבשו את מערכותיו בעודפי פחמימות.  60 גרם פחמימות ליום חובה מינקות, ובבגרות לכל ק"ג משקל תיקני 1 גרם פחמימות . אם טבלת השקילה קובעת שמשקלך 70 ק"ג – 70 גרם פחמימות זו הקצובה היומית שלך. אל תדאג לשומן ולחלבון כי הגוף לא בנוי לספוג אותם מעבר לצרכיו אם לא יהיו ארוזים בפיתה, בלחם או בכל סוג של פחמימה .

החלבון הוא חומר הבניין של תאי הגוף, כמו שהמלט הוא חומר הבניין של הבית. עודפי פחמימות מפחיתות את החלבון ומערכות הגוף נחלשות ונשחקות לבלתי יכולת לייצר חלקי חילוף.

"כל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר" קובעת ד"ר איריס שי, דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרוניות, על פי מימצאי המחקר הבינלאומי שנערך בקריה למחקר גרעיני בראשותה.  "הרמה המינימלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50-60 גרם פחמימות ליום", קובעת ד"ר איריס שי.

מי יצילנו מרעב?

"השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" וניספחיו הוא ספר דק למי שרוצה להיות דק/ה.

הספר מחזיק 50 מתכונים נטולי פחמימות או בעלי תכולת פחמימות זעומה שאוכלים בלי חשבון.

בנוסף יש בספר 31 מתכונים מעוטי פחמימות שמתוכם תוכלו לקושש את קצובת הפחמימות היומית המתאימה למשקל הגוף לפי טבלת השקילה.

כל 81 המתכונים הם מנכסי מטבחה של רעייתי האהובה נאוה, שמטעמיה שואבים מתוכי אנחות גדולות של הנאה. ממליץ שתטעמו, ואם תרזו אין זו אגדה.

להשגת הספר וניספחיו התקשרו לטל. 057-5811409

צפיפות קלורית נמוכה

יום חמישי, 18 ליוני 2009




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

עדיין מתוסכלים מן הנוסחה הבלתי מפוענחת של חישוב הקלוריות שאנו שורפים ("ידיעות אחרונות" 26.9.2005 ) התבשרנו ב"ידיעות אחרונות" מ-30.11.08 על מושג חדש: צפיפות קלורית נמוכה שתעניק לנו תחושת שובע עם מזונות עתירי פחמימות כגון: תפוחי-אדמה, פסטה ואורז, שהם על פי הכתבה בעלי צפיפות קלורית נמוכה. להבנת הנקרא מפרטת הכתבה כדלהלן:

מהי צפיפות קלורית

צפיפות קלורית היא כמות האנרגיה של מזון במשקל נתון. הצפיפות הקלורית נמדדת ביחידות של קלוריות לגרם, וכדי לחשב אותה יש לחלק את כמות הקלוריות במשקל המזון שאוכלים (או לחלק את כמות הקלוריות ל-100 גרם ב-100 ). לדוגמה: ביוגורט 3% יש 63 קלוריות ל-100 גרם, כלומר הצפיפות הקלורית שלו היא 0.63 (63/100).

מזונות עם צפיפות קלוריות נמוכה מ-1 הם למשל רוב הפירות, ירקות ומוצרי חלב דלי שומן.

מזונות עם צפיפות קלורית של 1-2 הם למשל קטניות, ביצים, נתחים רזים של בשר בקר טרי או עוף, דגים ללא עור ושומן, תפוח אדמה, פסטה ואורז. מזונות עם צפיפות של 2 ומעלה הם צ'יפס, גלידה, רטבים לסלט, עוגיות ושמנים למיניהם.

הכתבה מתבססת על מחקרה של ד"ר ברברה רולס מאוניברסיטת פנסילבניה, שחוקרת שנים רבות את מדע השובע, ולדבריה הסוד לדיאטה מוצלחת הוא לגרום לגוף להאמין שהוא מקבל יותר מזון על ידי תוספת מים. לא למים ששותים בנפרד, אלא למים שמהווים חלק מהמזון המוצק ומסייעים ליצירת תחושת שובע.

פתרון ללא עמימות שהפציע מן הקריה למחקר גרעיני

קצובת פחמימות מדודה, בהתאם לממצאי המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג בראשותה של ד"ר איריס שי וזכה לפרסום בעיתון המדעי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".

תמצית המחקר: שינוי התפיסה המסורתית כי המרכיב העיקרי המרכזי בצלחת הוא לחם, תפוחי-אדמה ואורז.

וזה דברה של ד"ר איריס שי, דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרוניות:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט. הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום".

למאמר קודם בנושא – "עקיפת קלוריות כנגד אכיפת קלוריות".

קחו מה שתרצו.

מיתוס או מדע?

יום חמישי, 30 לאפריל 2009




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

בחנויות הספרים קיימים שני סוגים של רבי-מכר. ספרי בישול וספרי דיאטה. ספרי הבישול מלמדים אותך איך להכין אוכל, וספרי הדיאטה מלמדים אותך איך להימנע מאכילתו. המסר הכפול הזה דיו להוציא אדם מגדרו.  חנויות הספרים עמוסות בספרי דיאטה היוצאים לאור חדשים לבקרים וכל ספר חדש מצביע על כשלון קודמו, ומה שמתיימר להיות מדע התזונה הוא אוסף של מיתוסים,שהגיע הזמן לנפץ אותם, כי המיתולוגיה מבקשת שלא תחפשו לה פתרון.

מיתוס הוא ניסיון קדם-מדעי להתוות דרך פעולה שאמיתותה אינה נמדדת לפי ראיות לקיומה בעבר או לפי סבירות התממשותה בעתיד, אלא לפי השפעתה על התנהגותם של בני-אדם. כל ספר תזונה המבקש לבסס את אמיתות שיטתו מציג את קודמיו כרוויי מיתוסים, והדעת נותנת שכך יוצג גם הוא כשייצא לאור ספר התזונה הבא.

"מחקר חדש קובע", כך נפתחת ידיעה עיתונאית מרעישה שאמורה לנתב את הקורא לסוג מסויים של אמת.  והרי ככלות הכל המחקר הוא הקובע, ומי שמבצע את המחקר הם מדענים, ומדענים אמונים על האמת המדעית וזו אובייקטיבית תמיד, בכל מקום ובכל תקופה. ואולם בשורה האחרונה מסתבר שהקשר בין המדע לאמת האובייקטיבית הוא במקרה הטוב מיתוס רומנטי ובמקרה הגרוע מיתוס פוליטי הפונה אל הרובד הריגושי של ההוויה האנושית במטרה לעצב את התנהגותה האישית והקיבוצית לטובת אינטרסים שאין להם קשר עם מושא המחקר.

במחקרים שעליהם מתבססים ספרי הדיאטה עסקינן ועל פי מבחן התוצאה המאכזבת הכל מתרסק, הכל קורס מול כל התיאוריות בסוף שנת התקציב הקולינרי. זה העשור הרביעי שמתקיימים דיונים טרחניים  המתנועעים בכבדות סביב השאלה איזה מיתוס עדיף.

מיתוס זה טוב כשמדברים על טרומפלדור. לא על דיאטה!!!

גידול בעלי-חיים הוא מגרש אימונים מצויין למי שרוצה להרחיב את ידיעותיו בהזנה מאוזנת של בני-אדם.

הספרות המקצועית העוסקת בטיפוח המשק החי במיגזר החקלאי היא תמציתית ואיכותית, אין בה תחרות בין החוקרים והמדענים. המונח מיתוס אינו מצוי במילון מונחי המשק החקלאי.

מי שרוצה להקשיב לצורכי גופו יעקוב אחר התנהגותה של הכבשה, שמשקלה כמשקל אדם מצאתה מן הרחם ועד בגרותה וצריכת המזון שלה  זהה לצריכת הכמות השנתית של האדם, אם יקשיב לגופו. הכבשה מקשיבה לגופה ונענית לצרכים האמיתיים שלה. מבקשת מזון לקיום הגוף, וכשהיא בהריון היא מבקשת תוספת הריון, בהנקה היא מבקשת תוספת מזון לייצור חלב, הכל במינון ובמידתיות כפי שמלמדת הספרות המקצועית העוסקת בטיפוח המשק החי במיגזר החקלאי

על גב ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" שיצא לאור בשנת 2003 כתוב לאמור:

"גידלתי צאן ובקר, גידלתי בעלי-כנף וגידלתי כרס.

כמי שבקיא בפיטום בעלי-חיים נהירים לי גם רזי-ההרזייה וכיוון שהחיים בצל השומן לא חייכו אלי, נתתי למוח הוראת-קבע וקיבלתי זהות חדשה, שאני שומר עליה בקנאות שתים-עשרה שנה".

ד"ר משה רפלוביץ, רופא וטרינרי בכיר, קרא את ספרי  והביע את דעתו על גב הספר:

 

"מדריך עוקף קלוריות" מצטיין בכתיבה קולחת ומרתקת, מהוקצעת ומקצועית. ההקש בין פירמידת המזון ההומנית הרופפת לבין שיטת ההזנה הממוחשבת של מכוני התערובת מזכה את התחום הוטרינרי בקלף מנצח, שכן תסמונת ההשמנה החולנית פסחה על בעלי החיים הניזונים בקפידה מידו של האדם – ומותר האדם מן הבהמה אין.

על סודות ההרזייה המשביעה קרא בספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות",

להשיג בטל. 057-5811409

מפת הדרכים

יום שישי, 20 למרץ 2009




It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

 

לג'ונגול של תעשיית הדיאטות נכנסתי עם שתי מפות המגדירות שני תחומים. תחום הזנת בני-אדם ותחום הזנת בעלי-חיים. 14 שנה הועסקתי כמבקר מזון בשרות המזון והתזונה במשרד הבריאות ועשרות שנים האבסתי במשקי צאן ובקר ובעלי-כנף במספוא מתוצרת עצמית.

מניסיוני רב-השנים בשני התחומים הללו למדתי, שמזונו של האדם ומזונם של בעלי-חיים שגידלתי מכילים אותם אבות-המזון, אותם ויטמינים, אותם מינרלים ואותם יסודות קורט. אין הבדל בין מה שמצוי בצלחת ובין מה שמצוי באבוס, אם כי היחס בין הרכיבים שונה באחוזים בין אדם לבע"ח ובין בעלי-החיים למיניהם.

בהמה דקה ובהמה גסה

בהמה דקה הוא כינוי לצאן בלשון המשנה, ובהמה גסה הוא כינוי לבקר. כינוי חביב זה ניתן לצאן על שום גיזרתו הדקה לעומת הבקר השמן והגרגרני.

הכבשה היא בררנית במזונותיה ונמנעת להכניס לפיה כל דבר מאכל בטרם תרחרח אותו ותבדוק את טיבו.

הפרה רעבה דרך קבע ואינה בררנית במזונותיה. מקרי-מוות לא מעטים נפוצים בבקר עקב אכילת גופים זרים, כולל גופים מתכתיים, דבר שאינו שכיח אצל הכבשה.

קדמונינו היטיבו להכיר את תכונותיהן של בהמות-הבית וסיפורי המקרא נותנים זכות קדימה  לצאן לפני הבקר. הכבשות הן בריות תמימות ומסמלות במשל ובנבואה את עם ישראל וגורלו (ירמיהו כ"ג  ב-ה, יחזקאל ל"ד כ"ב ועוד) ולא בכדי זכה הבקר ליחס נחות בסיפורי המקרא. "פרות הבשן" הוא כינוי גנאי שכינה הנביא עמוס את נשות הארמון בשומרון על שום גרגרנותן חסרת הרסן, תופעה המכונה בלשוננו התבהמות.

בין גדרות הצאן והבקר שגידלתי וטיפחתי במשקי למדתי את סיבת דימויה של הכבשה לאדם והופתעתי לגלות את תכונותיה האנושיות של הכבשה.

משקלה של הכבשה זהה למשקל אדם מצאתה מן הרחם ועד בגרותה.  כ-3 עד 4 ק"ג משקל השגר ומשקלה של כבשה בוגרת נע בין 63 ל-70 ק"ג. צריכת המזון של כבשה בוגרת כצריכת אדם – 1 טונה לשנה, והיא צורכת אותם אבות המזון, אותם הויטמינים,אותם המינרלים ואותם יסודות קורט שצורך האדם. הרכב הכבשה דומה להרכב האדם באחוזי המים, החלבון, השומן והאפר. תפריטה היומי של הכבשה לקיום הגוף אינו עולה על 2000 קלוריות.

מזה שני עשורים כמות המזון שאני צורך זהה לכמות המזון שצורכת כבשה ומשקלי קרוב למשקלה.

אוכלוסיה שצורכת כמויות מזון המצויות באבוסים של בני-בקר צפויה להתפוצצות-אוכלוסין וזו אינה סברת-כרס. זו הכרס שהישראלי המצוי סוחב מעל החגורה.

את המתירנות הקולינרית במחוזותינו היטיב לבטא המשורר חיים גורי, שתרם לי באדיבותו קטע מספרו "רשימות מבית היין":-

הוא פקד על יוסקה המוזג: "תביא בירה וקוניאק ותביא מלפפונים חמוצים ותביא דג מלוח עם בצל וגם לחם". הם הוציאו מנרתיקם צידה עטופה בנייר עתון וחשפו שני עופות צלויים,  והחלה שם חגיגת זלילה, חפוזה ועזוזה, ושוקקת ונשנקת, ונאנחת ומקנחת, ונמשכת והולכת, לגומה ומהמה, ומוצצת וממצמצת ומבקשת עוד כוסות וכוסיות, ומגהקת ומשהקת בברכת השובע והרוויה. כך כילו סעודתם כלחוך השור, והדליקו סיגריות ונראו מעולפים למחצה, מחרישים ומהורהרים בעוד השולחן שדה-קרב, גדוש עצמות ושאריות לחם, ובדלי מלפפונים ופלחי בצל שנותרו. הכל היה מהיר כל-כך עד כי קפאתי על כסאי אל מול החזיון הגסטרונומי הזה, המדהים בעוצמתו.

העיקרון המנחה גידול כבשה הוא, להרכיב את מזונה לפי הרכב גופה, שהוא זהה להרכב גופו של האדם   (פרופ' אהרן בונדי, "הזנת בעלי-חיים", הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם באחוזים).

העקרון המנחה גידול בני-אדם עפ"י הספרות המקצועית הוא, צריכת 30% שומן, 10% חלבון ו-60% פחמימות, בלי קשר להרכבו הטבעי של גוף האדם, בכפיפות לפירמידת המזון מבית-מדרשו של משרד החקלאות האמריקאי.

חוק הכלים השלובים הוא אכן הסיבה שהמים פורצים מהמזרקה והשומן פורץ מהבטן, כי האדם הוא דבר נוזל ונוח לקבל צורה. אפשר לעשות ממנו מה שרוצים (פרידריך ניטשה).

קרא את ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" שקיבל את ברכת הדרך משר הבריאות וצוות משרדו  "על היוזמה ועל היצירתיות", כפי שהתבטא במכתבו, ותהנה מ-70 מתכונים טעימים שיעניקו לך מראה מצודד ומשקל תקין ויציב ללא סיגופים אתלטיים.

להשיג בטל. 057-811409

 


Dreamhost review