14 שנות ניסיון 
הקשר בין הרגלי-תזונה ובין מחלות
הקשר הישיר בין הרגלי-תזונה לא נכונים לבין
מחלות שונות כבר הוכח במקרים אין ספור ויצר
תשתית לתעשיית-דיאטה מצד אחד – ולתעשיית-מצבות מצד שני.
במקצוע הפרה-רפואי שבו עסקתי התחככתי
ברופאים ובעובדי-מעבדה והשתתפתי בימי-עיון
ובהשתלמויות להרחבת האופקים בתחום הרפואה
המונעת.
באחת ההרצאות חמד המרצה לצון וסיפר למשתתפים,
כי בארצות-הברית הומצאה תרופת-פלא. לצורך
הפצתה נותר רק למצוא לה מחלה.
מסתבר שההלצה ביטאה מציאות. המהפכה
התעשייתית במאה העשרים השביחה את הקמח
והוזילה את הסוכר לרווחת החברה והיתה תמצית
חזונם של קברניטיה. לא רק העשירים יהנו מלחם
לבן ומתופינים.
במקביל לתגלית זו "הומצא" מספר לא מבוטל של
מחלות כגון: בולימיה, אנורקסיה, לחץ-דם, התקפי-לב,
סניליות, היפוגליקמיה וסוכרת שלקו בה גם יוצאי-תימן
ויוצאי-אתיופיה, שלא הכירו אותה בגלות, כפי שלא
הכירו את מפלצת הסוכר וגרורותיה.
אוכל נתפס בחברה המערבית כהנאה, ולא כצורך קיומי,
והתוצאה קשה.
רוב הנפטרים שלוויתי בדרכם האחרונה חפרו את
קבריהם במו-פיהם כתוצאה מאכילה מופרזת.
מזלג הפך בידיהם לקלשון-קבורה.
אכל אותה בגדול!!!
22 דצמבר, 2006 בשעה 04:24
אני מסכים איתך ב 100 אחוז בתור אחד שעובד בתחום
מספיק שהיו הופכים את הלחם האחיד ללחם מקמח מלא הינו פותרים חלק גדול מהבעיות הרפואיות
אבל כנראה שתעשית התרופות שולטת בנו ואנו כמו כבשים ההולכים לשחיטה לאחר שהוצאנו את מיטב כספנו על תרופות ורופאים.
אם לא תשמרו על עצמכם אף אחד לא ישמור עליכם
יורם רז
24 דצמבר, 2006 בשעה 11:07
שבוע טוב יורם, תודה על התייחסותך. לצערי אנחנו מהבודדים שמוקיעים את יחסי הציבור שיש לפחמימות והרחבתי את הדיבור על כך בבלוג . אשמח לתגובות נוספות על הסיפורים הנוספים שבבלוג שכולם מצביעים על קצובת פחמימות מתאימה לגופו של האדם באופן פרטני . ביקרתי באתר שלך והוא ראוי לשבח. למדתי ממנו הרבה. שבוע נפלא ברוך הלוי-סגל
19 דצמבר, 2008 בשעה 14:15
כאילו ההשמנה היא יתרה אבל אתם יודעים מה אסור ליהיות ממש כאלו ממש רזה צריך קצת לפתח בטן(כן,"אבל לא הרבה")
28 דצמבר, 2008 בשעה 10:20
שלום מור,
תודה על הביקור באתר ובבלוג.
הצדק איתך. אסור להיות ממש רזה. צריך לאכול פחמימות במידתיות
ולחיות טוב בניבצרות ממנת-יתר של הסם הפחמימתי שמפתח מגה-תאבון
והתוצאה היא כמו שנאמר בשיר השירים: "בטנך כערימת חיטים".
אני מפנה את תשומת לבך לרשימת המתכונים שבראש הבלוג
שתעשה לך את העבודה.
לשרותך ולרשותך בכיף,
חג אורים שמח,
ברוך הלוי-סגל
21 פברואר, 2009 בשעה 16:13
מאמר מעניין, תודה
21 פברואר, 2009 בשעה 18:57
תודה על הביקור בבלוג
ותודה על התשבחות.
בברכה,
ברוך הלוי-סגל