בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות

אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר כמו תרופה רעילה-מועילה. כל מה שצריך לדעת על תזונה נכונה ומאוזנת ואיכות חיים.

ארכיון עבור נובמבר, 2006

מי יאכילנו לחם רב

יום שני, 20 לנובמבר 2006
It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter
"השמן והרזה – מדריך עוקף קולוריות"
הוא ספר דק שנכתב למי שרוצה להיות דק/ה.
הספר עושה סדר בצלחת שראתה הכל והופך על
פיה את פירמידת-המזון האמריקאית מבית היוצר
של משרד החקלאות האמריקאי (u.s.d.a)
המופקד על שיווקו של אסם התבואה הגדול בעולם.
הספר מבוסס על אנלוגיה בין תזונת האדם ובין תזונת
בעלי-חיים והוא מוכיח בעליל שמותר האדם מן הבהמה אין,
כי הצלחת של האדם והאבוס של הבהמה אמורים להכיל
אותם אבות המזון, אותם ויטמינים, אותם מינרלים ואותם יסודות קורט.

משרד החקלאות הישראלי מופקד על אביסת בעלי-חיים
ומשרד החקלאות האמריקאי מופקד על אביסת בני-אדם.
משרד הבריאות הישראלי אימץ את פירמידת -המזון
האמריקאית והתוצאה: 60% מהאמריקאים לוקים בהשמנת-
יתר
וישראל אינה מפגרת אחרי ארה"ב באחוזי ההשמנה.
הנוסחה האמריקאית להשמנה היא:
Start with plenty of Breads, Cereals, Rice and Pasta.
צונאמי של פחמימות בבסיס הפירמידה: לחם בלי הגבלה, דגנים, אורז ופסטה
ממליץ משרד החקלאות האמריקאי לאכול כמקור אנרגטי לפעילות גופנית
יומיומית, רצוי שלוש פעמים ביום. 

אבל האמריקאי המדושן, שמתקשה לשלוף את עצמו מהכורסה,
דוחה את הרעיון האתלטי ומוצא מיקלט במועדון השמנים, המשוכנעים
ששמן הוא יפה בזכותן של הפחמימות הידידותיות לציבור הרחב והשמן.

משבח אני את תזונאי משרד החקלאות הישראלי, שתחת פיקוחם והדרכתם
מייצרים מכוני-התערובת מזון מאוזן השומר בקפידה על תיפקודם ובריאותם של
בעלי-החיים במשק הישראלי , ואכן הפרה הישראלית והכבשה הישראלית
הן מן המשובחות בעולם וכך גם שאר בעלי-החיים בישראל הניזונים ע"י
מכוני-התערובת במינון מדוייק ומאוזן.

אשרי וטוב לי שניהלתי את מכון התערובת במשקי על פי הנחיות משרד
החקלאות הישראלי. הנחיותיו של משרד החקלאות האמריקאי כפי שהוא
ממליץ בפירמידת המזון אינן ראויות למאכל אדם ואף לא למאכל בהמה.
אילו האבסתי את בעלי-החיים במשקי על פי המלצות הפירמידה האמריקאית
הייתי יורד מנכסי בגין מגיפת ההשמנה של בעלי החיים שגידלתי.

גידלתי צאן ובקר, גידלתי בעלי-כנף וגידלתי כרס כשהקפדתי לאכול את
מה שלמדתי במשרד הבריאות הישראלי, שבו שרתתי כמבקר מזון
ארבע-עשרה שנה: 60% פחמימות, 30% שומן, 10% חלבון.

כמי שבקיא בפיטום בעלי-חיים נהירים לי גם רזי ההרזייה וכיוון שהחיים
בצל השומן לא חייכו אלי, נתתי למוח הוראת-קבע וקיבלתי זהות חדשה,
שאני שומר עליה בקנאות שש-עשרה שנים רצופות בלי זיגזגים.


נשים מפגינות למען זכויות השמנים בארה
נשים מפגינות למען זכויות השמנים בארה"ב.

הקשר בין הרגלי-תזונה ובין מחלות

יום שלישי, 07 לנובמבר 2006
It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter


הקשר הישיר בין הרגלי-תזונה לא נכונים לבין
מחלות שונות כבר הוכח במקרים אין ספור ויצר
תשתית לתעשיית-דיאטה מצד אחד – ולתעשיית-מצבות מצד שני.

במקצוע הפרה-רפואי שבו עסקתי התחככתי
ברופאים ובעובדי-מעבדה והשתתפתי בימי-עיון
ובהשתלמויות להרחבת האופקים בתחום הרפואה
המונעת.

באחת ההרצאות חמד המרצה לצון וסיפר למשתתפים,
כי בארצות-הברית הומצאה תרופת-פלא. לצורך
הפצתה נותר רק למצוא לה מחלה.

מסתבר שההלצה ביטאה מציאות. המהפכה
התעשייתית במאה העשרים השביחה את הקמח
והוזילה את הסוכר לרווחת החברה והיתה תמצית
חזונם של קברניטיה. לא רק העשירים יהנו מלחם
לבן ומתופינים.

במקביל לתגלית זו "הומצא" מספר לא מבוטל של
מחלות כגון: בולימיה, אנורקסיה, לחץ-דם, התקפי-לב,
סניליות, היפוגליקמיה וסוכרת שלקו בה גם יוצאי-תימן
ויוצאי-אתיופיה, שלא הכירו אותה בגלות, כפי שלא
הכירו את מפלצת הסוכר וגרורותיה.

אוכל נתפס בחברה המערבית כהנאה, ולא כצורך קיומי,
והתוצאה קשה.

רוב הנפטרים שלוויתי בדרכם האחרונה חפרו את
קבריהם במו-פיהם כתוצאה מאכילה מופרזת.
מזלג הפך בידיהם לקלשון-קבורה.

אכל אותה בגדול!!!


Dreamhost review