קנאת רופאים

הרפואה ההומנית והרפואה הוטרינרית מפגרות זו אחר  זו
באופן הדדי, כל אחת בתחום התמחותה.

כאשר גידלתי צאן ובקר לא הכרתי אף בית-חולים שיקלוט
את בעלי-החיים שנפלו למשכב במשקי. בהמה חולה  אינה
זוכה לאשפוז לצורך הסתכלות ומעקב של אחות  רחמנייה
ורופא תורן שיוזעק להציל את חייה באישון לילה.  אם כלו
כל  הקיצין  מורה  הרופא  הווטרינרי  לשחוט  את הבהמה
ולשלוח  את  גופתה  למכון  הווטרינרי לשם  קביעת סיבת
המוות. כמגדל צאן ובקר ועופות שימשתי אח רחמן ומיילד
והייתי  מצויד  בתכשירים ומזרקים וחומרי חיסון בהיעדר
בית-חולים,  ושחיטות-אונס  לימדוני  פרק  חשוב   בהזנת
בעלי-חיים. 

עניין רב נודע לקביעת ההרכב של גוף בעלי-החיים,  לא רק
כדי  לעקוב  אחר  פעולות תזונתיות, אלא גם לשם שיפוט
טיב הטיבחה, כלומר היחס בין שרירים ושומן.

הרכב הגוף ניתן לקביעה ע"י בדיקתו לאחר השחיטה, ואכן
שחיטת-אונס  הציגה  בפני  את  תמונת  היחס  בין  כמות
השרירים  והשומן.  בנסיבות  אלה  הייתה  לי  ביקורת  על
ההזנה  הנכונה  של  הבהמה,  שתכליתה  ליצור  איזון  בין
החלבון והשומן ולמנוע הפרזה בפחמימות.

מכוני- התערובת  מייצרים  מזון  מאוזן השומר בקפידה על
תפקודם  ובריאותם  של בעלי-החיים בישראל, ואכן הפרה
הישראלית  והכבשה  הישראלית  הן מן המשובחות בעולם
וכך  גם  שאר  בעלי-החיים  בישראל  הניזונים  ע"י  מכוני-
התערובת במינון מדויק ומאוזן.

ונהפוך  הוא  ברפואה  ההומנית.  בני-אדם נהנים  משרותי
רפואה מתקדמים ומאושפזים ללא היסוס במקרים דחופים
לצורך  הסתכלות  וריפוי,  אולם הבקרה על הרכב הרקמות
לוקה  בחסר  ורוב המיטות בבתי-החולים תפוסות ע"י בני-
אדם  שלקו  באכילה  מופרזת.  עודף-משקל  מזוהה כגורם
סיכון לתחלואה, כגון: יתר לחץ-דם, מחלות נשימה,  בעיות
אורטופדיות,  סוכרת  ועודף  בכמות   השומנים  בדם.  גם
לסרטן יש זיקה לאכילה מופרזת.

פרט למזון סוסים (סובין) שהומלץ לבני-אדם,  טרם נעשה
חיקוי  להזנה  המדויקת  של  מכוני-התערובת   והרפואה
ההומנית  חסרת  אונים כפי שמבטא א.י.ל. ביטאון האגודה
הישראלית  לסוכרת  בגליון  יוני  2001 : "למרות הידע על
הפתופיזיולוגיה  של  תסמונת  ההשמנה  נכשלות  תשעים
וחמישה אחוז מהדיאטות בטווח הארוך".

ליצרני  המזון  יש  עניין  ברור  לעורר  התמכרות  ומפליא
שהצליחו לגייס ללגיונות של צרכני הפחמימות דווקא  את
האדם,  הרואה  עצמו  כנזר  הבריאה,  ולא   את   הבהמה
הניזונה מידו של האדם.

פלצבו  (placebo) 

"פלצבו  זו  תרופת-דמה  שכינויה  בעברית  אינבו. תגובת
הפלצבו   היא   הגשמת     ציפיות   שהכאב  יחלוף.  ככל
שהציפיות  גבוהות יותר,   תגובת  הפלצבו  תהיה  יעילה
יותר.  לפיכך  מרכיב  של  פלצבו  קיים  בכל  שיט  ריפוי
ומותר  לעשות   בה   שימוש   לרווחתו    של     החולה
(פרופ'  לנוירולוגיה  אבינועם  רכס,    "ידיעות אחרונות"
13.9.02).

תרופה זו אינה בשימוש הרפואה הוטרינרית בגלל הקושי
לשכנע את הבהמה שתפתח ציפיות.

תרופות-דמה ודיאטות-דמה  אפשר  למכור  רק לבני-אדם.