בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות

אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר כמו תרופה רעילה-מועילה. כל מה שצריך לדעת על תזונה נכונה ומאוזנת ואיכות חיים.

ארכיון עבור דצמבר, 2011

מנות קטנות של חיים ומנות גדולות של פחמימות

יום חמישי, 29 לדצמבר 2011
It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

"כדי לפתור בעיה כבדת-משקל עלינו להגיע לרמת חשיבה גבוהה מזו שהיינו כשיצרנו את הבעיה" (אלברט איינשטיין) .

זה מה שמצוי ברוב ספרי התזונה בעולם המערבי: 50%-60% מהקלוריות יבואו מהפחמימות ובספר אחד מצאתי תרגום לערכים משקליים: 300-400 גרם פחמימות ליום. ובתרגום לתכולת הצלחת: תפוחי-אדמה, אטריות, אורז, לחם, דגני בוקר ופסטות.

פרופ' סינתיה קניון, גנטיקאית הנחשבת מספר אחת בעולם בתחום המחקר הגנטי של הארכת החיים קובעת על סמך מימצאי מחקרה, שדיאטה דלת פחמימות מאריכה את חיי האדם ומיטיבה עם בריאותו.

קניון איתנה בדעתה שנאשמת אחת אחראית למחלות הכרוניות המשתוללות כפי שלא קרה בהיסטוריה והיא הפחמימה.

פרופ' סינתיה קניון היא בת 55 ונראית בת 35 .  היא נמנעת לחלוטין מסוכר, מקמח ומעמילנים. אין בתפריטה תפוחי אדמה, אטריות, אורז, לחם ופסטה. במקום אלה, מפרטת קניון ממה היא ניזונה: סלטים ללא רוטב, הרבה שמן זית ואגוזים, טונות של ירקות עם גבינות, עופות וביצים, המבורגר ללא לחמניה, דגים, ופירות במשורה.

ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג ופורסם ב-17.7.2008 בעיתון המדעי "ניו-אינגלנד אוף מדיסין" – אורז, תפוחי-אדמה ולחם כבר אינם מרכיב מרכזי בצלחת.

בראיון עיתונאי מפרטת ד"ר איריס שי את תמצית המחקר ב-53 מילים:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט.  הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום"  (ליאם אקשטיין 11.9.06 Nrg  מעריב).

המועצה הלאומית השוודית לבריאות ורווחה, הממונה על יישום ביטוח הבריאות הממלכתי, אימצה רשמית את הדיאטה דלת הפחמימות החל מינואר 2008 ולשוודים הייתה אורה ושמחה. הלוואי עלינו. כל דיאטן וכל רופא שרוצים לשמור על הרישיון שניתן להם חייבים להנחות את מטופליהם על פי עקרונות הדיאטה דלת הפחמימות.

אחד מאתלטי-העל של שוודיה, אלוף העולם בטריאתלון, יונס קולסינג, עבר לתזונה דלת פחמימות וניפץ את כל המיתוסים המתעתעים.

נורבגיה אף היא הנהיגה  את הדיאטה דלת הפחמימות כשיטה ממלכתית.

ד"ר אילן קיציס, קרדיולוג בכיר, חברי הוירטואלי ברשת החברתית "כמוני" מנהל קבוצת נשים גדולות מידות תחת הסיסמה "ללא קמח וללא סוכר". בקרו באתר שלו www.gdolot.com ותחשפו להתנהלות נכונה מול הצלחת.

וויליאם בנטינג (1878-1797( הוכתר ע"י האקדמיה בתואר המכובד אבי הדיאטה דלת הפחמימות בזכות שיטת בנטינג הקרויה על שמו ומונצחת במילון האנגלי בפועל BANTINGISM

וויליאם בנטינג הועלה על נס בסימפוזיון שהתקיים באוניברסיטת אוקספורד בספטמבר 2002 וזיכה בפרס יוקרתי את ד"ר ברי גרובס על הרצאתו בנושא "היסטוריית התזונה". תמצית ההרצאה היתה קריאתו של ד"ר גרובס למיגורה של מגיפת ההשמנה העכשווית: "למען בריאותנו, זה הזמן שנשוב לדיאטת בנטינג"

  For the sake of our health, it is time we started "Banting" again.

 

 

 

 

מותר האדם מן האווז אין

יום חמישי, 22 לדצמבר 2011
It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

 

מותר האדם מן האווז אין

כל בעלי-החיים, חוץ מבני-האם, יודעים כי עניינם העיקרי של החיים הוא להנות מהם. להתנפל על החיים או להתנפל על האוכל, זו המחלוקת שבין הרפלקסים ובין ההיגיון. יחסי הציבור לעתירי הפחמימות הכריעו את הכף לטובת הרומן עם האוכל.

אווזים אינם נוטים לאכילת-יתר, ואם לא ידחסו לגרונותיהם את המזון באמצעות מכונת-האבסה – יאכלו, ישבעו ויותירו, ואם לא חיבלו בכנפיהם – יעופפו להנאתם במרומי השמיים וישקיפו על בני-האדם שיהיו בעיניהם כחגבים.

מחלת הכבד השומני בקרב ילדים "ידיעות אחרונות" 4.12.2011

אומרת ד"ר אלינה גרמן, אנדוקרינולוגית לילדים משרותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי: אם לא נטפל בבעיה ונעצור את העלייה במשקל עכשיו, בגיל הצעיר, תוך שנים ספורות נראה מבוגר שמן שסובל ממגוון של בעיות ונמצא בסיכון בריאותי גבוה עוד יותר.

סיבוך ששכיחותו עלתה משמעותית בקרב ילדים ובני נוער הוא מחלת הכבד השומני. במחלה זו מצטברים משקעי שומן בתאי הכבד. בשלב ראשון מתבטאת הבעיה בעליה באנזימי הכבד ללא תסמינים נוספים, כך שהילדים לא מרגישים שום דבר. עם הזמן המחלה עלולה להתפתח גם להפרעה בתפקוד של הכבד ובמקרים קיצוניים אפילו לשחמת כבד ולאי-ספיקת כבד.  מחלה זו היא מחלת הכבד השכיחה ביותר בעולם המערבי, ועל פי הערכות בינלאומיות 3%-8% מהילדים  ומבני הנוער סובלים ממנה. אצל ילדים שמנים השכיחות מגיעה  לכ-30% ואף יותר.

אכול כפי יכולתך – מאת נחום ברנע "ידיעות אחרונות" 3.10.2011

נחום ברנע מתאר את מה שחזה בבריכת שחיה באחד מאתרי הנופש בארץ. ילדים שטרם לבשו את חליפת הבר-מצווה הגיעו למידה אקסטרה-לארג'. בסיקור של ילדים שמנים בארה"ב מתאר נחום ברנע  ילדים שבגיל צעיר מאוד גידלו כרסים, ירכיים, זרועות עבות. הם נראו כמו אווזים מפוטמים, כבדי-צעד, נטולי-חן, גופם קשיש ב-40 שנה מגילם הכרונולוגי.

הישראלים נושאים את עיניהם אל ארצות-הברית. היא סמל ההצלחה, המודל לחיקוי, הדבר הנכון. אבל לא הכל זוהר באמריקה ולא הכל נכון. את זה מבינים עכשיו יותר ויותר אמריקאים, והגיע הזמן שיבינו גם הישראלים. מי שבוחר היום לחקות את האמריקאים חיקוי עיוור מוביל את החברה שלו לאסון. השמנת-יתר, אוביסיטי, נחשבת כיום לאיום הגדול ביותר על בריאותם של האמריקאים. שליש מהאוכלוסיה הבוגרת לוקה בה ושישית מהבנים בגילאים 2-19 

על פי נתוני משרד הבריאות ישראל אינה מפגרת אחרי ארה"ב בממדי מגיפת ההשמנה.

 

שפע של תירס אמריקאי

ארצות הברית היא כיום היצרנית, הצרכנית והיצואנית הגדולה ביותר של תירס, והיא מספקת 40% מהצריכה העולמית שלו. היא לא זכתה במעמד הזה במקרה. הממשלה האמריקאית מסבסדת במשך קרוב לארבעה עשורים את גידולי התירס בשטחה בסכום המוערך ב־5 מיליארד דולר בשנה. זו רשת ביטחון שחקלאים אמריקאים רבים קפצו עליה: לא משנה מה קורה מחוץ לאמריקה, את התירס שגדל בשדותיהם הם יוכלו למכור תמיד לממשלה, במחיר מינימום קבוע מראש. מטרת המדיניות הזו היא להציב ולשמר את מקומה של ארצות הברית כמעצמת תירס שאין שנייה לה. משמעות הדבר שהאמריקאים מייצרים תירס בכל מחיר. גם במחירי הפסד.

זו אחת הסיבות לכך שתעשיית המזון האמריקאית, ואחריה גם העולמית, דחפה תירס לכל דבר. "בעקבות הסובסידיה נוצר עודף אדיר של תירס זול, ומישהו היה חייב לאכול את כל התוצרת הזאת", מסביר פולאן. "כל היצירתיות, התקציבים והמחקר כוונו לניצול חומר אחד ויחיד, ומבחינה מסחרית זו היתה הצלחה גדולה. למדנו לדחוף אותו לבעלי חיים, למזון אנושי, למוצרי תעשייה ועכשיו למכוניות. אנחנו יודעים לעשות איתו הכל".

מייקל פולאן – "דילמת השפע", מודן הוצאה לאור.

הצרפתים אוהבים כבד אווז "ידיעות אחרונות" 1.12.2010

כבד אווז מיוצר בעיקר בדרום צרפת על ידי חקלאים שמאביסים את האווזים בכמויות גדולות של תירס וחיטה טחונים כדי להגדיל את נפח הכבד שלהם.  המעדן היקר מוצא את מקומו על שולחנות רבים בחג המולד.

הלעטת אווזים נאסרה בחוק במדינת ישראל

"בתהליך ההלעטה נמנעת מן האווז האפשרות לאכול באופן חופשי, ומבוצעת האכלה כפויה של האווז פעמים מספר ביום במזון עתיר אנרגיה ובכמות העולה בהרבה על הנדרש לצרכיו הפיזיולוגיים. התהליך שבו מוחדר לאווז צינור מתכת שדרכו נדחס המזון לקיבתו, הוא אלים ופוגעני. התהליך גורם למחלה ניוונית בכבדו של האווז ולהגדלתו עד פי עשרה מגודלו הטבעי. אין חולק כי ללא הפגיעה בכבדו של האווז לא ניתן לייצר כיום כבד אווז."          (מתוך בג"ץ האווזים הראשון, פסיקת כב' השופט חשין).

יש דין ויש דיין בישראל

לראשונה אישום על פיטום אווזים "ידיעות אחרונות" 9.7.2007

לראשונה הגיש אתמול משרד החקלאות כתב אישום נגד חקלאים שפיטמו אווזים בניגוד לחוק.  כתב האישום גובש בזכות עבודת אכיפה מאומצת של יחידת הפיצו"ח במשרד החקלאות.

האשמה: עינוי בעלי חיים, התעללות והתאכזרות בניגוד לחוק צער בעלי-חיים.  

מזון עתיר אנרגיה לילדיםבכמות העולה בהרבה על הנדרש לצרכיהם הפיזיולוגיים, קרי דיאטה דלת שומן ועתירת פחמימות,  זהה לתפריט שנועד להגדלת הכבד של האווז והתוצאה הבריאותית אף היא זהה.

הפתרון המתבקש בדחיפות דיאטה דלת פחמימות, ממוסדת ומעוגנת בחקיקה, כמו בשבדיה ובנורבגיה ובא לציון גואל.

הלעטת אווזים והלעטת בני-אדם

יום חמישי, 01 לדצמבר 2011
It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

הלעטת אווזים שנאסרה בחוק

בתהליך ההלעטה נמנעת מן האווז האפשרות לאכול באופן חופשי, ומבוצעת האכלה כפויה של האווז פעמים מספר ביום במזון עתיר אנרגיה ובכמות העולה בהרבה על הנדרש לצרכיו הפיזיולוגיים. התהליך שבו מוחדר לאווז צינור מתכת שדרכו נדחס המזון לקיבתו, הוא אלים ופוגעני. התהליך גורם למחלה ניוונית בכבדו של האווז ולהגדלתו עד פי עשרה מגודלו הטבעי. אין חולק כי ללא הפגיעה בכבדו של האווז לא ניתן לייצר כיום כבד אווז." (מתוך בג"ץ האווזים הראשון, פסיקת כב' השופט חשין).

הלעטת בני-אדם במזון עתיר אנרגיה ובכמות העולה בהרבה על הנדרש לצרכיהם  הפיזיולוגיים

לקורנפלקס, שהוא בונזו לבני-אדם, יש יחסי ציבור כמזון בריאות,
והוא אינו אלא תאונה כימית שבה מעורבים משהו שהיה בגילגול
הקודם גרגר תירס, סוכר ומספר לא מבוטל של צבעי מאכל, מוצר
שעטוף בטעמים ובשמות שהוכחו כמחוללי ריגוש בקרב פעוטות
וילדים.

ליצרני המזון יש אג'נדה והם ידחפו אותה לצרכנים ישר לתוך הגרון,
אפילו יחנקו המסכנים.

המכנה המשותף בין הלעטת אווזים והלעטת בני-אדם

איך לשמור על הכבד  ("ידיעות אחרונות" 16.4.2006 )

מחלת הכבד השומני, שמקורה בהצטברות שומן בכבד, נעשתה בשנים האחרונות שכיחה מאוד – לוקים בה כ-30% מהאוכלוסיה הכללית וכ-60% מהאנשים שסובלים ממשקל עודף. 20% מהלוקים בה יפתחו מחלת כבד כרונית, ואצל 20% מאלה היא תתפתח לשחמת הכבד או תביא להיווצרות גידולים בו.  לדברי פרופ' רן אורן, מנהל היחידה למחלות כבד במרכז הרפואי תל-אביב, אפשרה להפחית את גורמי הסיכון, וכך למנוע את התפתחות המחלה.

לשמור על משקל גוף תקין ולהימנע מצריכת מאכלים עתירי שומן.  לא להפריז בצריכת אלכוהול. לבצע פעילות גופנית לשריפת 1000 קלורית בשבוע. לקיים מעקב מסודר בהדרכת צוות שמתמחה בנושא. להתייחס לשמירה על הכבד כאל שינוי באורח החיים ולא כאל ענין חולף.

מהו מזון עתיר אנרגיה ?

לעיתים קרובות נאמר "הינך מה שאתה אוכל", ואם זה נכון, אזי אנחנו בעיקר תירס – או ליתר דיוק, תירס מעובד ("דילמת השפע" מאת מייקל פולאן, הוצ' מודן).

סוכר וקמח,  ד"ר אילן קיציס, קרדיולוג בכיר, www.gdolot.com

Eat A Low-Carb Diet To Live Longer And Healthier

 (פורסם ב-26.10.2010 ב-Mail Online)

http://livinlavidalowcarb.com/blog/geneticist-cynthia-kenyon-eat-a-low-carb-diet-to-live-longer-and-healthier/9270

מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בראשותה של פרופ' סינתיה קניון, חוקרת בתחום הגנטיקה מלמד על כך, שעתירי פחמימות משפיעים במישרין על הקוד הגנטי השולט בנעורים ובזיקנה.

מומחים מתחום הגנטיקה מאמינים שפרופ' קניון תזכה בפרס נובל על מחקרה  המהפכני המנפץ באיבחה אחת את כל המיתוסים שעליהם מושתת מדע התזונה מזה ארבעה עשורים.

קניון תוקפת את הגורמים המציגים עצמם "מומחים",  המתריעים על מסוכנותה של הדיאטה דלת הפחמימות, שלטענתם סותמת את העורקים בכל סוגי השומנים, הורסת את הכליות עקב צריכת יתר של חלבונים וחושפת את הציבור לסכנת סרטן בגלל צריכת בשר אדום. הדיאטה דלת הפחמימות היא אופנה בת-חלוף, פוסקים אותם "מומחים" מלגלגת קניון.

מחקרים מטעם האקדמיה מפריכים טענות אלה ועל פי מימצאיהם הדיאטה דלת הפחמימות תורמת בריאות איתנה ותוחלת חיים ארוכה, תקינות מדהימה של רמת הסוכר בדם, לחץ דם תקין וכל הביקורות של האינסולין, רמת הטריגליצרידים וה-HDL  מעידות על בריאות תקינה, אנרגיה מדהימה ועור צח ושופע בריאות.

ברור לי, אומרת קניון, שתעשיית המזון רואה עצמה נפגעת מצמצום צריכת הפחמימות והוא הדין לגבי גישתם של הצמחונים והטבעונים.

.קניון איתנה בדעתה שנאשמת אחת אחראית למחלות הכרוניות המשתוללות כפי שלא קרה בהיסטורה, והיא הפחמימה.

 

אחד מסודות המדינה השמורים ביותר נחשף בקריה למחקר גרעיני

מהי קצובת הפחמימות היומית בגרמים לתפריט מאוזן? ארבעה עשורים נשמר הסוד הכמוס הזה בידי חסמב"ה, חבורת סוד מוחלט בהחלט, המייצגת את מדע התזונה ומשרתת ביודעין או שלא ביודעין את תעשיית המזון עתירת הפחמימות שמרכזה בארצות הברית, אסם התבואה הגדול ביותר בעולם.

על פי מימצאי המחקר שנערך בקריה למחקר גרעיני בראשות ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי, מהמחלקה לאפידמיולוגיה והמרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן-גוריון, הדיאטה דלת הפחמימות היא המנצחת.  ממצאי המחקר התפרסמו בתאריך 17 ביולי 2008, בעיתון המדעי היוקרתי "ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".

על פי פרסום מטעם דובר אוניברסיטת בן-גוריון בתאריך 30.11.2008

"חשיבות המחקר הישראלי, שנעשה בשיתוף פעולה בינלאומי, היא בהיקפו, אורכו, באחוזי ההתמדה הגבוהים ובהיקף הבדיקות שנערכו בקרב המשתתפים. מימצאים אלו עשויים להביא לפריצת דרך ולשינוי התפיסה המסורתית כי פחמימות כגון לחם, תפוחי אדמה ואורז צריכות להיות מרכיב מרכזי בצלחת".

בראיון עיתונאי מפרטת ד"ר איריס שי את תמצית המחקר ב-53 מילים:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט.  הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום"  (ליאם אקשטיין 11.9.06 Nrg  מעריב).

רישוי דיאטנים בחקיקה

על פי הצעת חוק שאושרה בכנסת בקריאה שניה ושלישית ללא מתנגדים ב-23.7.2008 יחוייבו דיאטנים לשאת תואר אקדמי ורשיון משרד הבריאות כדי לטפל בציבור. יענו על הגדרות החוק רק אלו שיעמדו בבחינות.

פרסום החקיקה ב-Ynet יצר גל של תגובות מרירות על הגזירה הקשה, וחרדה מפני הרף הגבוה של הבחינות לקבלת הרשיון.

דיברה אלי תגובתו של דיאטן קליני תחת הכותרת: הקושי של המקצוע באוניברסיטה לא מעיד על הרמה: "למרבה הצער ומניסיון רב שלי ושל אחרים, דיאטנים קליניים אמנם לומדים קשה מאד, אבל הם לומדים את תורת התזונה המערבית, ומה לעשות שזו לוקה במידה רבה בחוסר ידע על הקשר בין תזונה לבריאות".

יש עתיד למקצוע הדיאטנות אם משרד הבריאות בישראל יאמץ את המודל השוודי של הנהגת הדיאטה דלת הפחמימות לטיפול בחולי סוכרת וכחלופה לדיאטה הקונבנציונלית דלת השומן.  החל מינואר 2008 חדלו הדיאטנים השוודים להלעיט את הציבור בעודפי פחמימות במצוות המועצה הלאומית השוודית לבריאות ורווחה, גוף המקביל למשרד הבריאות בישראל, וידיהם מלאות עבודה לתיקון העיוותים שמקורם בפירמידת המזון האמריקאית.

 

 

 


Dreamhost review