זה אינו תעלול פרסומת. זהו מתכון לחיים ארוכים ובריאים. אנחנו חיים במדינה צעירה שלא חונכה להזדקן, ולפיכך אנשים מתים בגיל חמישים ונקברים בגיל שמונים, ובין לבין הופכת איכות-חיים לנכות-חיים.להשמנה יש השפעה רצינית על הערכת גילו של האדם. כמות המזון הנצרכת יכולה לעיתים להחסיר או להוסיף עד 20 שנה להערכת הגיל של אישה או גבר ומי שמכמת לא מתקמט.
"לאכול או לחיות" הייתה הכותרת שהופיעה ב"ידיעות אחרונות" ב-14.12.2003 (כתבת ynet) בכתבה המתארת את תוצאות ניתוח קיצור הקיבה שעבר פרופ' משה ענבר, מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי איכילוב. פרופ' ענבר שמשקלו הגיע ל-170 ק"ג השיל ממשקלו 70 ק"ג וגזר על עצמו אורח-חיים סגפני על מנת לשמור על ההישג. המזון עתיר-הפחמימות שהיה בעוכריו הוצא מתפריטו והוא למד בדרך הקשה, שצריכת פחמימות מדודה מהווה מנוף לאריכות ימים טובים.
אמצע החיים או סוף הדרך – הכול תלוי בתזונה מאוזנת הנגזרת מצריכת פחמימות מדודה. תפריט מאוזן הוא מרכיב חיוני בהתמודדות עם הזיקנה ובמניעת מחלות כרוניות.
גוף האדם פועל כמכונה משוכללת מאוד שמודעת לצרכים שלה, ואם לא ישבשו את מערכותיו ולא יסממו אותו במנת-יתר של פחמימות יצרוך את מזונותיו באופן מאוזן. בלא לחם תישאר מרבית החמאה במקרר ושמן הזית הטעים ישאר ברובו בבקבוק אם לא יתנו לו פיתה וזעתר. גם מוצרים מן החי כספקי חלבון יסרב הגוף לצרוך ללא הגבלה אם לא יאנסו אותם להחליק במורד הגרון ארוזים בפיתה, בכיסוני בצק, או משוקעים בהררי אורז ותפוחי-אדמה.
הזיקנה הממארת היא בראש וראשונה כשל תזונתי. זקנים מתים מפני שמערכות הגוף נחלשות ונשחקות לבלתי יכולת לייצר חלקי חילוף. אבל ניתן לנצח את תיקתוק השעון הביולוגי אם נשמרים מפני בגידת הגוף. בסך הכל מדובר בתעלול של הטבע, שמעניק נעורים ורעננות בשפע, וממהר להשתלט על מתנותיו עוד בטרם הספקנו להתרגל, אבל ניתן לרסן את הטבע באמצעות הזנה מאוזנת ושמירה קפדנית על משקל השמור לצעירים.
כה אמר אחרון הראשונים, שלמה שמיר (93) , האלוף היחיד שנותר מהמטכ"ל הראשון, זקוף קומה וצלול כבדולח: "מהמוות אני לא פוחד. אני פוחד מהאפשרות להיות במצב של חוסר אונים, של צמח. התקווה שלי, שאחרי 150 אמות בריא" ("ידיעות אחרונות" 29.9.2008 ).
הרי אני כבן שבעים ושש פלוס ארבעה חודשים, מינוס עשרים קילוגרמים של נתחי בשר שהישלתי מעלי בגיל חמישים ושמונה והטבע ומי שמעליו ממלא את רצוני לשמר בקפידה את מה שהוא בנה ביד אוהבת.
ותודה לרעייתי הבשלנית המקצועית נאוה, שאיתה אני בירח הדבש קרוב ליובל, שדחתה על הסף את העצה מבית-מדרשה של הדיאטה הקלאסית אשר הופיעה ב"ידיעות אחרונות" ב-14.1.07 תחת הכותרת: איך משפרים את איכות החיים בגיל השלישי .
"….כדאי להימנע משומנים רוויים כמו חמאה, שומן בשר, שמן קוקוס ומרגרינה. על כמחצית מהקלוריות היומיות לבוא מפחמימות מורכבות כמו תירס, לחם, פסטה, תפוחי-אדמה ואורז".
עם מתכון כזה הייתי אמור להיות בעת הזאת עם עשרים קילוגרמים נוספים ומראה של ישיש בן 96 במחלקת תשושים בבית-אבות. במקרה הטוב נשען על הליכון ובמקרה הרע שקוע בכיסא גלגלים, עדיין מאוהב באישה שאיתי אלא שהדרך לליבה היה עלול להיות רצוף מעקפים.
ווואו מרשים ,האמת שגם אני לא אכלנית גדולה בלשון המעטה,וזה מרגיש מצויין תודה לאל.ישר כח לך ואישתך שתיזכו לחיים בריאים וארוכים (וללא פחמימות) יופי עכשיו יש לי חומר למחשבה כדי להעביר הלאה את עצותיך המדהימים שתבורך מפי עליון אמן!!!
שלום עליזה,
ברוכה הבאה לבלוג שלי וחן חן על התשבחות. לחיים בריאים וארוכים זוכים אלה הקוצבים לעצמם את קצובת הפחמימות היומית ולא אלה הנמנעים לחלוטין מן הפחמימות. 60 גרם פחמימות מינקות ועד הבגרות. בבגרות 1 גרם לק"ג משקל גוף לפי טבלת השקילה, לדוגמה, מי שאמור לשקול 70 ק"ג יצרוך 70 גרם פחמימות,
לא יותר וגם לא פחות.
כל הברכות האפשריות להצלחתך-הצלחתי.