המהפכה התעשייתית, שמתוארכת בשנים 1797-1878 יצרה עולם מודרני שהחל להתהוות בתהליך הדרגתי של מעבר משיטת ייצור ידנית לשיטת ייצור ממוכנת, תהליך שהשפעתו חוללה שינויים מהפכניים בכל תחומי החיים. התיעוש החליף את עבודת-הכפיים והתחבורה הממונעת החליפה את השימוש ברגליים. הצו הבראשיתי שהושת על האדם לאמור "בזיעת אפיך תאכל לחם" כבר לא היה רלוונטי, כי הלחם הוצע לכל דורש בחנויות המכולת שצצו בערים שניבנו בקצב מואץ בתהליך האורבניזציה.
מכיוון שהושבתו אבריהם של תושבי הערים החלה השמנה הדרגתית של האוכלוסיה והתפתחה לממדים שהצריכו התערבות רפואית. רעיונות שונים שהציעה הרפואה להפחתת משקל כשלו בזה אחר זה, כגון צום קל, לעיסה איטית, אכילת קרקרים ועוד. האוכלוסיה הלכה ותפחה לממדים בלתי נסבלים.
את הפתרון להשמנת-יתר מצא וויליאם בנטינג (1797-1878) נגר אנגלי שהוכר על ידי האקדמיה כאבי הדיאטה דלת הפחמימות . בשנת 1860 הגיעו רעיונותיו לאמריקה והפכו למותג. בשנת 1890 זכתה משנתו להכרה מדעית כדיאטה המיועדת לשמנים בעלי הרגלי-ישיבה –
The Banting diet is confirmed for any obese person of sedentary habits. www.second-opinions.co.uk
דיאטת בנטינג תקפה גם היום והתואר שהעניקה לו האקדמיה כאבי הדיאטה דלת הפחמימות תקף גם הוא ואינו נופל בחשיבותו מתוארו של היפוקרטס (400 לפניה"ס), אבי הרפואה המערבית, שכל רופא מבטיח לו בשבועה לקיים את חובותיו כלפי החולים.
במבוא לספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" נסמכתי על וויליאם בנטינג, אותו נגר זכור לטוב, וגייסתי את מישנתו הסדורה במטרה להראות לקוראים את האור הגנוז באכילה הנכונה, לנתץ שיקוצים של ארוחות שחיתות ולהתיז קצת מים קרים על תזזית-הפחמימות הלוהטת.
ובאשר לפעילות אתלטית המומלצת בכל ספרי הדיאטה, בואו נודה: ככלות הכל לא מדובר במופת של הגיון צרוף. בעידן הטכנולוגי לא ניתן להפוך אומה שלמה למעין אגודת ספורט. מן הטעם הזה יש להתחשב בהרגלי הפעילות כשמדברים בהרגלי אכילה וצריך שיהיו חופפים. כולנו בעלי הרגלי-ישיבה בכורסת המנהלים, במושב המכונית, בכורסת הסלון ובשאר מושבים נינוחים אל מול הממחשב או אל מול מירקע הטלויזיה. המצאות מפנקות נולדות חדשות לבקרים ומשחררת אותנו מפעילות גופנית מינימלית ואנו חווים עשרים וארבע שעות ביממה את נצחון הטכנולוגיה על אברינו.
פירמידת-המזון האמריקאית-ישראלית מחייבת שריפת קלוריות בלתי פוסקת על ידי פעילות גופנית מפרכת, שאינה מתחשבת בנפלאות-הטכנולוגיה, שתכליתן לפטור את בני האדם מכל מאמץ גופני.
ספורט שייך לעולם הבידור וספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" פונה למיטיבי-שבת עם משקל-יתר ברוח ספרו של בנטינג הנגר, שעמד בקריטריונים המחקריים המחמירים ביותר, ורמתו אינה נופלת ממחקרים מלומדים רבי מלל פתלתול.
תמצית הווייתו של ספרי היא, אכול פחמימות במינון זעיר-זהיר, כמו תרופה רעילה-מועילה, ומי שאינו מכמת בפחמימות מתקמט.
עיין ברשימת 67 המתכונים בתוכן העניינים ועקוב אחר המתכונים הנוספים שיפורסמו בכתבות הבאות.
שלום עליזה,
תודה על הביקור בבלוג ועל ההזדהות עם מאמרי.
הספורט שייך לעולם הבידור והפנאי ואין לו שום
קשר עם הפחתת משקל. צאי לרחוב וראי את כל
המדינה הולכת במצוות הדיאטניות, הולכת ומשמינה.
אם שחיה שורפת קלוריות למה הלווייתן נראה ככה?
שלא תביני בטעות שאני בטטת-כורסה. יש לי גינה
המשתרעת על חצי דונם ואני משתתף בטיולים רגליים
בכל הזדמנות, אבל אוכל פחמימות במידתיות, דבר
שלא עשיתי עד גיל 58 (לפני 20 שנה) כשהייתי בעל
משק חקלאי ועבדתי עבודה פיזית קשה מצאת החמה
עד צאת הנשמה. 35 שנה גידלתי צאן ובקר, גידלתי
בעלי כנף וגידלתי כרס כי אכלתי בטירוף פחמימות
בלא מידה ובלי שיעור. עכשיו אני בשלהי העשור השמיני
של חיי ומרשה לעצמי לנוח תחת גפני ותחת תאנתי
בלי להצתדק. מאחל לך שבוע נפלא.
נוקב ונכון!
עד שזה יכנס לתודעה יעברו עוד 20 שנה….