האח הגדול צופה בך

(ג'ורג' אורוול  "1984")

וינסטון קפץ לעמידת דום מול הטלסקרין, שדמות אשה צעירה למדי,
כחושה אך שרירית, לבושה בגד-התעמלות ונעלי-התעמלות, כבר הופיעה עליו.

"כפוף ופשוט זרועות!" היתה יורה מפיה צרורות של מלים.
"אני קובעת את הקצב, אחת שתים שלוש ארבע! אחת שתים שלוש ארבע!
התעוררו חברים, קצת חיים, קצת חיים! אחת שתים שלוש ארבע!
אחת שתים שלוש ארבע!"
.
"עמוד נוח", נבחה המעמלת, בקצת יותר חמימות.

וינסטון שנא את התרגיל הזה, שהיה משגר מדקרות כאב מעקביו אל אחוריו,
ולא פעם היה מסתיים בהתחדשות התקף השיעול שלו.

"סמית!" צווח קול-המדנים מן הטלסקרין.
"6079 סמית ו'! כן, אתה! התכופף יותר, בבקשה! אתה יכול להתכופף יותר.
אינך משתדל. יותר, בבקשה!
כך הרבה יותר טוב, חבר. עכשיו עמדו נוח, כולכם, והביטו בי".

"הנה, חברים! ככה אני רוצה לראות אתכם עושים זאת.
הסתכלו בי שוב. אני בת שלושים ותשע וילדתי ארבעה ילדים. עכשיו הביטו".
היא התכופפה שנית. "אתם רואים, איך אני מכופפת את הברכיים.
גם אתם יכולים לעשות כך אם תרצו", הוסיפה והזדקפה.
"כל אדם למטה מגיל ארבעים וחמש מסוגל בהחלט לגעת בבהונות שלו.
לא כולנו יש לנו הזכות להילחם בחזית, אבל אנחנו יכולים לפחות לשמור על הכושר.
עכשיו נסו שנית. כך הרבה יותר טוב, חבר, הרבה יותר טוב"
הוסיפה בעידוד בשעה שוינסטון, בכפיפה עזה, הצליח לגעת בבהונותיו בברכיים ישרות,
זו הפעם הראשונה בכמה וכמה שנים.

.
מצא את ההבדלים – .

לתמונה באיכות גבוהה לחץ על התמונה.
.