שנה טובה ומבורכת לכל מכריי ומוקיריי

שנה טובה ומבורכת לכל מכרי ומוקירי,                                        ערב רוה"ש תשע"ד

שנה טובה ומתוקה לך נאוה רעייתי ואהבת-חיי.

חג שמח לך ביום פריחתך השבעים ושבעה

בערוגת נישואינו המלבלבת כמעט 53 שנה.

בואי ואספר לך סיפור אהבה ששכב בירכתי מגירותי

והתייראתי להוציאו לאור מפני החשש שהוא טרם הבשיל,

ונתתי לזמן לחרוץ משפט ובמעמד חגיגי זה הטי אוזן

ואגלה לך את צפונות ליבי.

בבוקר אחד הפצעת מן הלבנון היישר לכפרי והכית אותי בסנוורים

ומאז נדדה שנתי שנה וחצי. כשושנה בין החוחים דימיתיך רעייתי

ובסערת רגשותיי נסמכתי על עמוד ופרצתי בבכי.

חשתי עצמי כיצור חלש המבקש נדבות של אהבה.

את כל מה שליבי ידע הייתי משקיע בך כפולחן למחמדיך.

ראיתיך מתקשה לשאת את חמדתך הלחוצה בחצאית ובחולצת קיץ

ועיניי ראו וכלו. קנוא קינאתי בגבר שיגאל את החמדה הגנוזה הזאת

ולא שיערתי בדמיוני הפרוע שאני הוא  הגואל ואת הגואלת אותי מיסוריי.

שנה וחצי התייסרתי וחשתי איום ממשי מול נחיל מחזריך.

מבטי האהבה שנעצתי בך ברעבתנות לא דיברו אליך  .

לא החזרת לי אהבה מפני שליבך היה תפוס,

ככה אמרו לי כמה נשים שביקשתי את עזרתן.

אולי לא ראו כל סיכוי מול סגור-ליבך

ואולי רצו להועיד אותך לבניהם,

ואני ברוב יגוני ישבתי לכתוב לך מכתב אהבה.

לא מכתב אחד. מכתבים רבים שמילאו את מגירותיי.

את כולם שרפתי. מסר כתוב יכול ללבות את האהבה

או לכבות אותה. המוליכות של המילה הכתובה

מהירה כזרם החשמל שמסוגל לעורר או לפגוע ולחשמל.

לא רציתי להסתכן ולהמר על היקר לי מכל.

יד ענוגה היתה לך כשאזרתי אומץ וביקשתי את ידך.

איתי מלבנון כלה, איתי מלבנון תבואי, ואת נענית ובאת

אל בחיר ליבך למגינת ליבם של כל מחזריך ואימותיהם.

אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה בוז יבוזו לו.

                         מים רבים לא יכבו את אהבתי אותך יקירתי,

                                          אישך ואהובך

                                             ב ר ו ך