זהו הכיתוב על הדולר האמריקאי והוא מבטא איזון בין שתי האמונות של העם האמריקאי,
האמונה באל והאמונה בדולר.
התוצרת העולמית של תירס היא כ-600 מיליון טון בשנה. מחצית התוצרת מקורה בארה"ב.
מוצרי הלוואי של התירס: פופקורן, קורנפלקס, שימורים, גלוקוזה, עמילן, ממתקים, שמן
ושאר מוצרים עתירי-פחמימות.
אילו חולקו 300 מיליון טון תירס אמריקאי בין נפוחי-הרעב בעולם השלישי ובין נפוחי-השובע
בעולם המערבי הייתה אוכלוסיית תבל שבעה, וגם שבעת-רצון ממשקלה, אבל זה חלום באספמיא,
כי הדולרים המקודשים מצויים רק בעולם המערבי ואין להפר את האיזון בין שתי האמונות
שעליהן שם העם האמריקאי את מבטחו, האל והדולר.
האם פירמידת המזון מתהפכת?
"בנובמבר 2003 מפרסם ה-F.D.A (שרות המזון והתרופות האמריקאי) יחד עם משרד הבריאות
האמריקאי דו"ח מדאיג על בעיית ההשמנה של הילדים האמריקאים. הוא מודיע שעל שולחנו
מונחות הצעות לאיסור ואף להטלת קנסות על פרסום מזון הידוע כבלתי בריא לילדים". כתבה
שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-16.3.2003 תחת הכותרת הלובי הבריאותי נגד המזון המהיר,
ובאותה כתבה באה תשובת המימסד בחקיקה יצוקה בבטון:
"בשבוע שעבר קיבל הקונגרס האמריקאי ברוב קולות חוק שימנע תביעות של צרכנים נגד רשתות
המזון המהיר בטענה שהשמינו מכיוון שנהגו לאכול במסעדות שלהן. החוק מטיל את האחריות
להשמנה על הצרכנים עצמם. תביעה אחת שהוגשה בניו-יורק נגד מקדונלד'ס על-ידי שני ילדים
שמנים כבר נדחתה, והחוק חרץ את גורלן של תביעות נוספות שהוגשו או עמדו להיות מוגשות".
האם הפחמימות ימשיכו להיות המרכיב המרכזי בצלחת?
על פי מימצאי המחקר שנערך בקריה למחקר גרעיני בראשות ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר
הבינלאומי, מהמחלקה לאפידמיולוגיה והמרכז הבינלאומי לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן-גוריון,
כפי שפורסם ב-17.7.2008 בעיתון המדעי היוקרתי "ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין"
"מימצאים אלו עשויים להביא לפריצת דרך ולשינוי התפיסה המסורתית כי פחמימות כגון
לחם, תפוחי-אדמה ואורז צריכות להיות מרכיב מרכזי בצלחת".
משרד החקלאות האמריקאי הוא השכפ"ץ של תעשיית המזון האמריקאית
ד"ר איריס שי: "לאחרונה עלה המאבק לשינוי פירמידת המזון של משרד החקלאות האמריקאי
על סדר היום בארצות הברית, לאחר שחוקרים טענו כי לא קיים בסיס מדעי מוצק להמלצה
הגורפת של צריכת הפחמימות הגבוהה וכי לא כל שומן הוא רע. נראה שקיימים לחצים כלכליים
של גורמים הקשורים בתעשיית המזון המבוסס על פחמימות, שימנעו שינוי רדיקלי של הפירמידה
החדשה, המתוכננת להתפרסם השנה". ("לסגור את הפה ולקרוא" מאת לימור גל "הארץ" Online).
מזון למחשבה
למרות המחקרים החדשים, המצביעים בבירור על סיבת ההשמנה, אין מקום לצפירת-ההרגעה.
המגיפה עדיין חיה ובועטת. ספרי "השמן והרזה" נולד כאשר חי בתוכי רזה שבעט בכרסי ותבע
לצאת לאור ולהביא את הבשורה לציבור הרחב והשמן, כי יש אדם רזה בתוך כל אדם שמן, כפי
שיש פסל מרשים בכל גוש אבן.
14 שנות ניסיון 
Interesting article, thank you for the information provided.
It seems that only after you one leaves Israel's borders one ca actually see how worse the situation is across the sea. People have 'food' available to them in such a way that the first time you step inside a supermarket your mouth hangs open…
שלום דנה,
ברוכה הבאה לבלוג שלי ותודה על התשבחות.
מסתבר שלא רק מעבר לאוקיאנוס, אלא גם כאן ממש,
במרכול שמול ביתי מתרחשת אותה סיטואציה המתוארת
בתגובתך.
במרכול שממול ביתי אני מזהה כ-95% מהמרכולת כמוצרי-מזון עתירי-פחמימות
המותאמים ליכולת הספיגה של הציבור הרחב והשמן. 95% מהדיאטות נכשלות
וקשה להתעלם מהקורלציה שבין המרכולת הרב-פחמימתית ובין תוצאותיה.
בברכה,
ברוך הלוי-סגל