הלחם שהיה הגורם לכל המלחמות בדורות הקודמים הפך לאוייב במלחמת הקיום של דורנו.
"… אם בעל נפש אתה, אל תתאוו למטעמותיו והוא לחם כזבים", עצה נבונה לכל עת ביחסי יצרן-צרכן.
לחם מקמח מלא נחשב למזון בריא, כי הוא נטחן עם הקליפה, שאינה נעכלת במערכת העיכול שלנו והיא מופרשת בפעולת המעיים.
תכולת הפחמימות בלחם מקמח מלא היא 49% . תכולת הפחמימות בלחם אחיד היא 50.6%.
ללמדך שאחוז וחצי מן הלחם מקמח מלא מופרש וארבעים ותשעה אחוז לא מתכוונים להתפנות מההתנחלות.
הוא הדין באורז מלא. כמו הלחם הנ"ל גם האורז מלא אשליות.
בספרות המקצועית יש שטח מת בכל הקשור במינון פחמימות תיקני והגיע הזמן למלא את החסר ולהכיר בעובדה, שהפחמימה היא שחקנית מרכזית במגיפת ההשמנה.
מדע התזונה לא יוכל להתקדם אם ימשיך להתעלם מן העובדות הניצבות מול פרצופו: 60 אחוז מאוכלוסיית ישראל מכלה את עצמה בצריכת פחמימות מופרזת. קרוב למיליון חולי סוכרת שהתרגלנו לא לספור מבשרים נתונים מצמררים על תהליך ההתאבדות המתמשך, לקיים את הפסוק המבשר מוות ידוע מראש "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיה כ"ב י"ג).
הסעודה המפסקת
השינוי בתפיסה המסורתית, כי עתירי הפחמימות כגון לחם, תפוחי-אדמה ואורז צריכים להיות מרכיב מרכזי בצלחת, הפך את פירמידת המזון שהיתה יצוקה בבטון ארבעה עשורים והוסיפה לאוכלוסיית ישראל משקל עודף העולה על שלושים אלף טון.
על פריצת דרך זו עיינו בפרסום מטעם דובר אוניברסיטת בן-גוריון בתאריך 30.11.2008 על מימצאי המחקר הבינלאומי שספינת הדגל שלו היא הדיאטה דלת הפחמימות.
אם אינך רוצה להצטרף לגילאי 55-65 שהם 4 מיליון מתושבי ישראל הסוחבים שלושים אלף טון ומעלה, אל תלך בשביל שכולם דרכו בו.
דיאטה דלת פחמימות שאותה אני מיישם מזה 19 שנה עולה בקנה אחד עם תפיסתה של ד"ר איריס שי, חוקרת תזונה ומחלות כרוניות, העומדת בראש המחקר הבינלאומי הנ"ל. הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם ליום, קובעת ד"ר איריס שי. לא 350-400 גרם ליום כפי שלימדה אותנו הספרות המקצועית ארבעה עשורים.
הסעודה המפסקת שלי לפני יום הכיפורים מזה 19 שנה אינה כוללת תפוחי-אדמה ואינה כוללת אורז, לחם כמרכיב מזערי ומעבר לקצובת הפחמימות היומית כל מה שאין בו פחמימות חופשי-חופשי, כך ד"ר איריס שי וכך אני אוכל לשובע 74 מתכונים שתמצאו בשתי רשימות המופיעות בלחיצה על הלינקים שבראש העמוד משמאל.
חודש אלול כולו סליחות על כל החטאים ולקראת השנה הבאה עלינו לטובה ולברכה נזכור דברי חכמים באותו הקשר:
אין היצר תאב אלא לדבר שאסור לו (ירושלמי, יומא).
ריבוי האכילה והשתיה מזיקים כמו הרעב והצמא (דון יצחק אברבנאל).
שנה טובה ומבורכת לכל הגולשים