סובלים מהשמנה? זהירות על הכליות

בכותרת הזאת נתקלתי להפתעתי במחקר שמפרסם מלב"י (מרכז רפואי לטיפול בהשמנת יתר), המוכיח לראשונה קשר סטטיסטי מובהק בין השמנת יתר לבין מחלת כליות סופנית, שמצריכה טיפול בדיאליזה או השתלת כליה.

על פי מימצאי המחקר שמפרסמים חוקרי אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (ׁUCSF), "סיכוייהם של אנשים שסובלים מהשמנת יתר חולנית גבוהים עד פי 7 לפתח כשל כלייתי סופני, בהשוואה לכאלו שנהנים ממשקל גוף תקין. עד היום לא הערכנו מספיק את הקשר שבין מחלת הכליה לבין השמנת יתר".

מסתבר שאין כל סיכון לפגיעה בכליות לעושי הדיאטה דלת הפחמימות שנהנים ממשקל גוף תקין, מבריאות איתנה, מאיכות חיים ומאריכות ימים.

ועיינו באתר מלב"י במאמר מיום 9.12.2008 תחת הכותרת: "מדוע חשוב לעשות דיאטה דלת פחמימות לפני הניתוח?"

למען הסדר הטוב בצלחת אצטט את פראצלסוס, רופא שווייצרי ממייסדי המדע המודרני במאה ה-16 במחקרו אודות גורמים רעילים במזון ממקור טבעי:     "כל החומרים הם רעילים. אין חומרים שאינם רעילים. המינון הנכון מבדיל בין רעל ותרופה". ממנו קיבלתי את ההשראה למוטו המתנוסס בפתח ספרי:   "אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר, כמו תרופה רעילה-מועילה".

כל בר-דעת יודע שעליית רמת הסוכר בדם היא פועל יוצא מעליית כמות הפחמימות במנה, ויש קורלציה בין רמת הסוכר בדם ובין כמות הפחמימות בצלחת. לא רוצה סוכר בצלחת ולא בדם, לפיכך בחרתי בדיאטה דלת פחמימות והיא מיטיבה איתי קרוב לשני עשורים.

אבל הציבור הרחב והשמן אוהב מאכלים עתירי פחמימות השוכנים כבוד בבסיס פירמידת המזון האמריקאית-ישראלית , ודברי מאפה העשויים מקמח וסוכר מתקבלים אצלו בברכה. יכולת הספיגה שלו היא כר נרחב לתעשיית המזון ואין גורם ממסדי שיעצור את התופעה.

אנשים אינם שמים לב לתגובות-ההלם של הגוף עד שהמתוק הופך למר.