יום האב

אם לשפוט לפי היקף מכירת הפרחים ביום האב, לא הרי יום האב כהרי יום האם, שכולו שופע פרחים בשלל צבעים, ונחילי אדם נושאים זרי-פרחים וממהרים להעניק אותם לנשותיהם או לאימותיהם שהיניקו אותם בילדותם. את האבא יינקו כשיגדלו. האב הוא בנקאי שהטבע ומי שמעליו העניק למשפחה, ולבנקאי לא נהוג להביא פרחים.

וכבר עמדו קדמונינו על כך, שפוחת והולך הדור, ואמר רבי יוחנן "טובה ציפורנם של ראשונים מכריסם של אחרונים" (יומא ט ע"ב).

ואף על פי כן, תפארת האב ברעייתו וביוצאי חלציו, שמרעיפים עליו אהבה רבה, והאהבה היא הדבר החשוב ביותר בחיים. חבל שלא מלמדים את המקצוע הזה במוסדות החינוך. וכשיוצאי חלציך מחבקים אותך בחום אתה נסוג אל הילדות ושואל את עצמך: מה קורה לילד שבתוכי. הילדות, כמה שהיא קצרה, היא לא דבר שאתה משאיר מאחור. היא תגיח פתאום מאיזו פינה, בהפתעה, בלי דעת מראש מהיכן צצה.

שלמי תודה ליוצאי חלצי שהעניקו לי איכות חיים והעלימו ממני את תאריך התפוגה.

ואלה שמות יוצאי חלצי שיבואו על הברכה:

אסנת, בתי הבכורה וראשית אוני.

עמית, הבן יקיר לי.

יריב ומירב תאומים טובי תואר.

גל נכדתי היפה בבנות.

ליאל, נכדתי היפהפיה.

אלעד, נכדי התלמיד המצטיין.

מושיק נכדי שהגיע למצוות ולמעשים טובים.

נדב, נכדי הממולח שבחבורה.

טל, נכדתי, אדמונית ויפת עיניים,

ולמלכה האם, נאוה רעייתי המתוקה, הפרח הנדיר ששקול כנגד כל זרי-הפרחים שהעניקו לה ביום האם.