כל 82 המתכונים המופיעים בבלוג שלי, שמהם אני ניזון יותר מעשרים שנה, אינם מכילים ולו גרם אחד של סוכר, והקמח במשורה קמצנית.
את הדיאטה דלת הפחמימות עשיתי מטעמים אסתטיים ועל-מנת למצוא משרה מתאימה בגיל 58 , כשענפי המשק החקלאי קרסו והייתי חייב למצוא מקורות מחיה חלופיים. אבל מי יעסיק קשיש שמן ודוחה?
מכיוון שהייתי בקיא בפיטום בעלי-חיים היו נהירים לי גם רזי ההרזייה, לפיכך נתתי למוח הוראת-קבע וקיבלתי זהות חדשה שאני שומר עליה בקנאות עד עצם היום הזה, בשנה השבעים ותשע לחיי.
הגיל חשוב רק לאנשים שסובלים ממנו. בגיל 58 התקבלתי למשרה ציבורית שרבו המתחרים עליה. זכיתי במשרה בזכות האכילה הנכונה והמדודה שהעניקה לי מראה צעיר ורענן, וכאשר מעסיקי העדיף אותי על פני מתחריי הצעירים הוא לא התחשב בקילומטרז' שעשיתי בימי חלדי, אלא בטיב המוצר. אני מודל 32 ועדיין סוחב בעליה בהספק-מנוע של 98%. עד לתחילת העשור השמיני של חיי שכחו להחליף אותי בעובד צעיר וככה התנהלתי בקלילות במשרה זו אל תוך העשור השמיני של חיי המתוקים ללא תוספת סוכר.
13 שנה עבדתי במשרה זו ולא החסרתי אף יום אחד בגין מחלה.
ללמדכם שיש בכוחה של דיאטה דלת פחמימות לבטל את חוקי הכובד, לשנות את אורח-החיים, ואפילו להוליך שולל את מלאך המוות.
סוכר מסרטן
בדיעבד ניצלתי מתסמונת מטבולית, שהיא מיקבץ של גורמי סיכון העלולים להוביל למחלות לב, סוכרת, שבץ מוחי וסרטן.
כל כפית סוכר היא סוכנת זדונית של מחוללי הסוכרת, הבולימיה, מחלות הלב ושאר תחלואים, לרבות הסרטן. הגידול הסרטני צריך סוכר (גלוקוז) לצורך קיומו. התא הסרטני צורך סוכר פי 3-5 מתא נורמאלי. הדעת נותנת שללא סוכר (גלוקוז) אין קיום לתא הסרטני. ככל שאזורים רבים יותר קולטים גלוקוז, כך רבה מידת ההתפשטות הסרטנית. את הגילוי אודות התהליך המיוחד בו תאי סרטן ניזונים מגלוקוז גילה ד"ר אוטו ורבורג בשנת 1933 ועל כך זכה לפרס נובל (ועיין ערך בדיקת pet/ct בגוגל).
לא בכדי הוציא ד"ר אילן קיציס את הסוכר והקמח מהתפריט של מטופליו וחסך מהם את הסרטן ושאר תחלואים שהשמנים חשופים אליהם (עיין ערך "גדולות" בגוגל).
הניצחון של גילדת יצרני הסוכר האמריקאים ("ידיעות אחרונות" 30.5.2004 )
"המלצתו של ארגון הבריאות העולמי להוריד את רמת הסוכר במוצרי המזון בארצות הברית ל-10% לא פורסמה ברבים עקב הזעם וההתנגדות שעוררה בקרב יצרני הסוכר האמריקאים, שדרשו להעלות את כמות הסוכר המותרת ב-25% לפחות".
הסוכר הוא אכן ידידה הטוב של תעשיית המזון. הסוכר מהווה כרבע ממזונו של האמריקאי ואנחנו החצר האחורית של אמריקה. אסור לערער על הכללים והמוסכמות. ואובמה אם ישאג מי לא יירא?