לשנה טובה תכתבו ותחתמו

 ברכות לבביות לכל שוחרי הבלוג שלי.

איחוליי שתהא שנת תשע"ג הבאה

עלינו  לטובה ולברכה, שנת שלום

ובטחון, שנת בריאות וסדר במשק

הפחמימות, שנה של מירוק החטאים

הקולינריים ושנה של ענווה מול הצלחת.

  שנה טובה לנאוה רעייתי ומשוש חיי

במלאת לך שבעים ושש פריחות.

חיבוק ראשון היה נפלא, וזה נפלא

גם בירח-הדבש שמסרב להסתיים

ביום הולדתך השבעים ושש.

האהבה היא המעדן הטעים והמושלם

ביותר על פני כדור הארץ.

זכרונות נעימים מהווים מפתח לחיים יפים.

אהבה ממבט ראשון שלא הועמה קרוב

לחמישים ושתים שנה פלוס שנה וחצי

של חיזור חסר סיכוי,  אהבה אנושה

שתפסה אותי במלתעותיה, טילטלה

את כל הווייתי והשתלטה על כל פינה בנפשי.

לבדי במיטה הרחבה מדי שהכפילה את בדידותי

ניסיתי להשתחרר מכבלי החלום, אך הכבלים התהדקו.

על משכבי בלילות ביקשתי את שאהבה נפשי, ביקשתיך ולא מצאתיך.

בבוקר התעוררתי וראיתיך חולפת על פניי מתחת לחלוני.

שלחתי בך מבט אחרון ונטלתי צידה לדרך-הזכרונות.

שקר החן והבל היופי. האהבה היא הצד המואר של החיים.

האהבה היא שמיימית ונשגבת מבינתנו והיא עולה על כל העלמות

הארוזות בלבוש המציג אותן כמוצר מיני משובח.

אתה לא מתאהב בעלמה בגלל שהיא יפה.

היא יפה בגלל שאתה אוהב אותה.

 התבוננתי בך בערגה ולפתע גיליתי שקורן ממך משהו שלא היה לו כל סימן מוקדם.

אט-אט – תחילה רק מזוית מסויימת ובשעות מסויימות, אחר כך

חודר לגרון המתייבש ולפתע מתברר שהיציר הזה, ההולך ונחלץ

לעיניי מתוך קורי עטיפותיו, הוא מה שקוראים הנאוה בבנות.

הייתה לך נוכחות היפנוטית והגברים שסביבך לא חדלו לערוג

אל חמודותיך, ועיניי ראו וכלו.

נס גדול היה פה !!!

כמו "מלכת הלילה" שפורחת פעם בשנה ונפתחת לאט לאט עם שקיעת החמה,

 ככה נפתחת אליי באיחור של שנה וחצי והותרת אחריך

את נחיל מחזריך המאוכזבים  שעיניהם ראו וכלו.

לא נעלמה ממך התרגשותי מול יפעתך והיא שעוררה בך אמינות,

 משום שהתרגשות אי-אפשר לזייף .

אוהב אותך בטירוף

אישך ברוך