אפשר לבלבל רק בני-אדם, אך לא את בני-המעיים

המחקר הבינלאומי שבוצע בראשותה של ד"ר איריס שי בנושא

קצובת פחמימות מדודה הציל את כבודו של מדע התזונה, שעל

פי התנהלותו הכלל עולמית הוא מדע בדיוני המתעתע בציבור

הרחב, מסתיר ממנו מידע חיוני ומבלבל אותו בים של נוסחאות

מביכות הסותרות זו את זו.

ספרי דיאטה יוצאים לאור חדשים לבקרים וכל ספר חדש מצביע

על כשלון קודמו ומה שמתיימר להיות מדע התזונה הוא אוסף של

מיתוסים שהגיע הזמן לנפץ אותם, כי המיתולוגיה מבקשת שלא

תחפשו לה פתרון.

את ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" כתבתי בגלל

הרצון הצרוף להפוך את מדע התזונה הבדיוני למדע מדויק,

כמו מדע הזנת בעלי-חיים שאינו נסמך על 40,000 יועצי-תזונה

שנימנו בעולם המערבי אלא על מישנה סדורה אחת עם

סרגל מדידה תזונתי נטול מחלוקות ומיתוסים. זו גם סיבת

ההיצע הדל של הספרות המקצועית בתחום הזנת בעלי-חיים.

את סוד ההצלחה של הדיאטה דלת הפחמימות מנסחת

ד"ר איריס שי בחמישים ושלוש מילים שהופכות על

פיה את פירמידת-המזון עתירת הפחמימות . 50-60 גרם

פחמימות לתפקוד הגוף ולא 50-60 אחוז שמייצרים

60 אחוז של אוכלוסיה הסובלת מהשמנת-יתר בעולם

המערבי שאנחנו חלק בלתי נפרד ממנו.

וויליאם בנטינג – אבי הדיאטה דלת-הפחמימות

האריך ימים ומת בשיבה טובה בגיל 81 בשנת 1878,

גיל מופלג באותה תקופה.

פרופסור קרל גוגנהיים נפטר בירושלים בהיותו בן 96

וכה אמר כשנשאל לסיבת איכות חייו ואריכותם:

"זכיתי לאריכות ימים ולמזלי זכתה לכך גם אשתי. למה?

אני לא יודע. אני יכול לומר שכל חיינו אכלנו לשובע

ולהנאתנו תפריט מגוון, והכל במידה. לא פחות מדי

ולא יותר מדי. בעונג ובמידה". גוגנהיים היה מינימליסט

בצריכת פחמימות וגירסתו זהה לגירסת ד"ר איריס שי.

משה רבנו הלך לעולמו בן 120 ולא נס ליחו ולא כהתה עינו,

האיש שהטיף נגד השמנת-יתר וקבע מידה לצריכת פחמימות.

תשע-עשרה שנה אני ניזון מקצובת פחמימות מדודה,

60 גרם ליום מתוך מבחר של 55 מתכונים מנכסי מטבחה

של רעייתי המתוקה, שצעדה איתי, שמעדה איתי,

שקמה והלכה איתי ארבעים-ושבע שנים של אהבה

שמסרבת לדעוך .

מי שמצוי בירח-הדבש בעשור השמיני של חייו –

אינו זקוק לעוגה נגד תוגה.