בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות

אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר כמו תרופה רעילה-מועילה. כל מה שצריך לדעת על תזונה נכונה ומאוזנת ואיכות חיים.

מיתוס או מדע?

It's only fair to share...Share on FacebookShare on Google+Tweet about this on Twitter

בחנויות הספרים קיימים שני סוגים של רבי-מכר. ספרי בישול וספרי דיאטה. ספרי הבישול מלמדים אותך איך להכין אוכל, וספרי הדיאטה מלמדים אותך איך להימנע מאכילתו. המסר הכפול הזה דיו להוציא אדם מגדרו.  חנויות הספרים עמוסות בספרי דיאטה היוצאים לאור חדשים לבקרים וכל ספר חדש מצביע על כשלון קודמו, ומה שמתיימר להיות מדע התזונה הוא אוסף של מיתוסים,שהגיע הזמן לנפץ אותם, כי המיתולוגיה מבקשת שלא תחפשו לה פתרון.

מיתוס הוא ניסיון קדם-מדעי להתוות דרך פעולה שאמיתותה אינה נמדדת לפי ראיות לקיומה בעבר או לפי סבירות התממשותה בעתיד, אלא לפי השפעתה על התנהגותם של בני-אדם. כל ספר תזונה המבקש לבסס את אמיתות שיטתו מציג את קודמיו כרוויי מיתוסים, והדעת נותנת שכך יוצג גם הוא כשייצא לאור ספר התזונה הבא.

"מחקר חדש קובע", כך נפתחת ידיעה עיתונאית מרעישה שאמורה לנתב את הקורא לסוג מסויים של אמת.  והרי ככלות הכל המחקר הוא הקובע, ומי שמבצע את המחקר הם מדענים, ומדענים אמונים על האמת המדעית וזו אובייקטיבית תמיד, בכל מקום ובכל תקופה. ואולם בשורה האחרונה מסתבר שהקשר בין המדע לאמת האובייקטיבית הוא במקרה הטוב מיתוס רומנטי ובמקרה הגרוע מיתוס פוליטי הפונה אל הרובד הריגושי של ההוויה האנושית במטרה לעצב את התנהגותה האישית והקיבוצית לטובת אינטרסים שאין להם קשר עם מושא המחקר.

במחקרים שעליהם מתבססים ספרי הדיאטה עסקינן ועל פי מבחן התוצאה המאכזבת הכל מתרסק, הכל קורס מול כל התיאוריות בסוף שנת התקציב הקולינרי. זה העשור הרביעי שמתקיימים דיונים טרחניים  המתנועעים בכבדות סביב השאלה איזה מיתוס עדיף.

מיתוס זה טוב כשמדברים על טרומפלדור. לא על דיאטה!!!

גידול בעלי-חיים הוא מגרש אימונים מצויין למי שרוצה להרחיב את ידיעותיו בהזנה מאוזנת של בני-אדם.

הספרות המקצועית העוסקת בטיפוח המשק החי במיגזר החקלאי היא תמציתית ואיכותית, אין בה תחרות בין החוקרים והמדענים. המונח מיתוס אינו מצוי במילון מונחי המשק החקלאי.

מי שרוצה להקשיב לצורכי גופו יעקוב אחר התנהגותה של הכבשה, שמשקלה כמשקל אדם מצאתה מן הרחם ועד בגרותה וצריכת המזון שלה  זהה לצריכת הכמות השנתית של האדם, אם יקשיב לגופו. הכבשה מקשיבה לגופה ונענית לצרכים האמיתיים שלה. מבקשת מזון לקיום הגוף, וכשהיא בהריון היא מבקשת תוספת הריון, בהנקה היא מבקשת תוספת מזון לייצור חלב, הכל במינון ובמידתיות כפי שמלמדת הספרות המקצועית העוסקת בטיפוח המשק החי במיגזר החקלאי

על גב ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" שיצא לאור בשנת 2003 כתוב לאמור:

"גידלתי צאן ובקר, גידלתי בעלי-כנף וגידלתי כרס.

כמי שבקיא בפיטום בעלי-חיים נהירים לי גם רזי-ההרזייה וכיוון שהחיים בצל השומן לא חייכו אלי, נתתי למוח הוראת-קבע וקיבלתי זהות חדשה, שאני שומר עליה בקנאות שתים-עשרה שנה".

ד"ר משה רפלוביץ, רופא וטרינרי בכיר, קרא את ספרי  והביע את דעתו על גב הספר:

 

"מדריך עוקף קלוריות" מצטיין בכתיבה קולחת ומרתקת, מהוקצעת ומקצועית. ההקש בין פירמידת המזון ההומנית הרופפת לבין שיטת ההזנה הממוחשבת של מכוני התערובת מזכה את התחום הוטרינרי בקלף מנצח, שכן תסמונת ההשמנה החולנית פסחה על בעלי החיים הניזונים בקפידה מידו של האדם – ומותר האדם מן הבהמה אין.

על סודות ההרזייה המשביעה קרא בספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות",

להשיג בטל. 057-5811409

4 תגובות לפוסט 'מיתוס או מדע?'

לקרוא את התגובות ב-RSS או לשלוח טראקבאק לפוסט 'מיתוס או מדע?'.


  1. 1 מאי, 2009 בשעה 07:18

    שלום רב.
    הקביעה העיקרית בסיפור של ה30 באפריל , היא כי גידול בע"ח הוא מגרש אימונים מצוין בהזנת בני אדם.
    אקסיומה אחרת, משלימה, היא כי במשק החקלאי אינו מצוי המונח מיתוס.

    אני מניח שב"גדול" הנחות אלו הן נכונות .
    אמת מדעית היא זו שניתנת להפרכה.כך טוען פופר קשישא.
    וכאן יש לי בעייה.
    אם גם הקביעה בענין העדרות מיתוסים מענף החקלאות , היא מדעית -הרי שהיא
    עשויה להיות מופרכת.אם לא- אינה מדעית . והרי זה תרתי דסתרי להנחת המוצא.
    כך לגבי הג"ש בין הקורה בבעלי חיים לבין הצפוי בבני אדם.

    מעשית , נוח לי ל"חיות" עם התיאוריה כי לך אל כבשה -רעב [ולא כדי לעשות ממנה מנגל], מאשר עם הצעות לתיאוריות אחרות בכלל ולדיטאות -מאכזבות-בפרט.
    אבל , יש לי גם הסתייגות-
    אנו עלולים להרחיק לכת ולהצדיק ניסויים בבעלי חיים.
    הרהור כפירה אחר הוא עניין שלילת המיתוס בענף החקלאות.
    האם הסגידה לחלב פרה ולמוצריו, אינה מיתוס? רבים סבורים-ולאחרונה בייחוד
    שאכן מדובר במיתוס.
    ושפעת חזירים? אינה מיתוס? הרי לא נמצא עד כה אפילו חזיר אחד שנדבק ממחלה
    זו. בני אדם-יש בקנה מדה של מגיפה.
    ובשל מיתוס זה, נגזר דין מוות[יש לומר "ללא עוול הכפם ובטרם עת"] על מאות אלפי חזירים.

    לא ניכנסתי לדיון בענין משמעות מיתוס.
    בעצם זה ענין של הגדרה . מיתוס הוא כל מה שאינו מדעי.
    אבל- למעט פופר- מי יודע ,אל נכון- מה זו אמת מדעית ? הן בפועל, גם לפי תפיסתו- כל אמת היא זמנית?

    ואסיים בדברי לנין זצ"ל.
    The proof of the puding-is by the eating.
    שנרגיש טוב,
    דוד@

  2. מאת ב.ה סגל

    3 מאי, 2009 בשעה 13:25

    שלום דוד,

    תודה על התייחסותך לכתבתי ותודה רבה על הנחת היסוד שלך, שב"גדול" הנחותי נכונות.

    מכאן ואילך אתה מאלץ אותי להיכנס לנעליו הגדולות של קרל פופר ולהשתמש לביסוס
    טענותי בעקרון ההפרכה שאותו טבע פופר, וזו תמצית משנתו: "ככל שהצטברות ההפרכות גדלה, כך יהיה המדע קרוב יות להגשמת תכליתו, ה א מ ת ".

    ללמדך ש-35,000 ספרי תזונה שיצאו לאור בארבעה העשורים האחרונים מפריכים
    זה את זה בנחישות והופכים את תורת התזונה למדע בדיוני וכמובן שאין לייחל להגשמת תכליתו של המדע הבדיוני להגיע לחקר האמת.

    במגעי עם תזונאים מתחום גידול בעלי-חיים שמעתי מכולם שפה אחת ודברים אחדים.
    גידלתי ואבסתי צאן ובקר ובעלי-כנף ומעולם לא שמעתי ולא קראתי שתי גירסאות
    סותרות לגבי הזנת בעלי-חיים וזה מה שעושה את ההבדל בין הזנת בני-אדם ובין
    הזנת בעלי-חיים.

    חלב ומוצריו, כפי שלמדתי במרכז ההדרכה לבריאות הציבור, הוא מזון בסיסי
    שמקיים את האנושות אלפי שנים, וכמבקר מזון בשרות המזון במשרד הבריאות
    עסקתי בין השאר בבדיקות מעבדה שיגרתיות של חלב ומוצריו על מנת להבטיח
    את בריאות הציבור.

    לידיעתך, היפנים היו בעלי קומה נמוכה עד הכיבוש האמריקאי בשנת 1945
    וקומתו של הדור החדש גדלה לבלי הכר הודות לתרבות שתיית החלב שהנהיגו
    האמריקאים, וזה לא מיתוס.

    בברכה,
    ברוך הלוי-סגל


  3. 4 מאי, 2009 בשעה 03:04

    תודה על המענה.

    בשל היות העברית לשון של שורשים , ניגרמים לדובריה גם קשיים שאין בשפות אחרות.
    וכאן אני מגיע ל"חלב".
    עבר זמן רב, מאז למדתי בבי"ס היסודי/עממי על חיוניות החלבון לגופנו.
    עבר יותר זמן, עד שהבנתי שחלב אינו זהה לחלבון.וכי חלבון הוא מרכיב כמו שומן, כמו פחמימות.כמרכיב תזונתי- חלבון אינו זהה לחלבון [שמול חלמון] בביצה.

    חלבון יש, למיטב ידיעתי,גם בבשר . חלב- למיטב ידיעתי- אסור באכילה יחד עם בשר.

    ולשלב הערות והשאלות.
    האם תוכל לציין לי את ההבדלים במינוח-נניח באנגלית- בין המושגים
    חלב-חלבון- חלבונים-חלבון ביצה?
    סבורני שהגיעה העת שמערכת החינוך תקל על התלמידים ותחדד- גם בלשון- את ההבדלים.אני משוכנע כי עד היום יש ילדים שמזהים חלבון עם חלב.
    והערה-
    דוגמה אחת אינה הוכחה מספקת לתיאוריה כלשהי.
    נניח שהיפנים גבהו בשל שתיית חלב ואכילת מוצריו.
    אם זה נכון לגבי היפנים, זה צריך להיות נכון לכל עם וגזע.
    ומנין לנו שהם גבהו כאמריקאים, בשל תרבות החלב?ואולי -פשוט – אין אצלם היום תת-תזונה?
    גם ביישוב שלנו הילדים גבוהים מהוריהם.
    האם זה בשל כך שהם "ילדי תנובה"? ואולי -פשוט- כי רמת החיים ,הבריאות החינוך
    התזונה על כל מרכיביה- השתפרה?

    ועוד שאלה-
    הנחת המוצא להצדקת ניסויים בבעלי חיים , היא כי אפשר לגזור ג"ש ביניהם לבין בני-אדם.
    אבל, יש שחולקים על כך. ובהם גם ה FDA
    אין מסתפקים בהתאמת תרופות ומזון -טובים לבעלי חיים- כהוכחה לתאימותם לבני אדם.
    נידרשת עמידה בכללים מחמירים מאד כדי לשדרג מה שמתאים לבעלי-חיים ,למה שמתאים לבני אדם.

    וזה מזכיר לי את האמירה-"צעיר הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב".
    וכולנו יודעים שיש הרבה צדיקים נעזבים ואולי האבה יותר משאינם נעזבים.

    שנרגיש טוב ולא נהיה רגישים לחלב . יש לא מעטים- שעם גילם המתקדם נעשים אלרגיים אליו וזאת למרות שאהבו אותו כל ימיהם.
    ו.

    דוד@

  4. מאת ב.ה סגל

    4 מאי, 2009 בשעה 16:54

    שלום דוד,

    שוב תודה על ההתייחסות לכתבתי ולהסבריי. אשוב לחדד ולהסביר:

    אין כמו השפה העברית לבטא בקצרה רעיון, כי העברית נחקקה באבן ולא נוצרה על גבי פפירוס ונייר, לפיכך ראיתי בשפה העברית כלי ביטוי טוב לכתיבת ספר דק למי שרוצה להיות דק, ומכיוון שאני עוסק בכתיבה על חטאים קולינריים הייתי נזקק לחמש מילים על מנת לכתוב באנגלית "חטאנו" – WE HAVE BEEN FOUND GUILTY.

    אין קשר לשוני בין חלב וחלבון.
    חלב -MILK
    חלבון – PROTEIN
    חלבון ביצה – WHITE OF EGG / PROTEIN (הרכב חלבון הביצה 87% מים 13% חלבון).

    ונעבור לפרסומות:

    "כל המהומה המתחוללת כנגד החלב ומוצריו, נעשית בעיקר כתוצר לוואי של יחסי הציבור המבריקים בעד מוצרי הסויה. סויה עשויה מחומרים שמרכיבים סויה, וחלב עשוי מחומרים שמרכיבים בעלי-חיים ובני-אדם. החלב הוא מזון מושלם. החלב מכיל את כל הויטמינים והמינרלים החיוניים, את כל אבני הבנין של החלבונים ואת כל חומצות השומן החיוניות לצרכי הגוף המתפתח, לבניית התאים וליצירת הורמונים ואנזימים" סוף ציטוט
    (ד"ר חיים סדובסקי).

    כל האלמנטים הללו חסרו ליפנים שנמנעו מצריכת חלב והסתפקו בסויה. כיום צריכת החלב ביפן 100 ליטר לנפש וזה אומר דרשני.

    כאשר 35,000 ספרי תזונה שסותרים זה את זה אומרים לך מה לשים בצלחת,
    זהו אכן ניסוי בבעלי-חיים ההולכים על שתיים.

    לפיכך העדפתי את משנתו של פרופ' אהרן בונדי ז"ל שהשווה בספרו "הזנת בעלי חיים"
    את הרכבה של כבשה להרכב בני-אדם ומצאתי זהות אבסולוטית.

    נער הייתי, גם זקנתי ולא ראית תוצאות בכל שיטות ההרזייה המומלצות ע"י צבא יועצי התזונה, עד שגיליתי את האור בקצה המינהרה בספרו של חתן פרס ישראל תשמ"ד
    אהרן בונדי, פרופ' להזנת בעלי חיים וביוכימיה, הוצ' ספרים מאגנס, האוניברסיטה
    העברית ירושלים תשמ"ב.

    ללמדך שמותר האדם מן הבהמה אין ולא צריך לגזור גזירה שווה בין כלל הציבור
    ובין האלרגיים לחלב.

    בברכה,
    ברוך הלוי-סגל

להגיב


Dreamhost review