מה משמין יותר – שומן או פחמימות?

במשפט-שדה מהיר חרצנו את משפטה של הפחמימה כנאשמת מרכזית במגיפת ההשמנה וזיכינו את השומן מהנימוקים הבאים:

השומן הוא אמנם בעל ערך קלורי גבוה פי  2.4 מהפחמימה, אולם להגנתו ייאמר כי הוא אוייב רק מן הטעם האריתמטי, כלומר רק בחישוב על הנייר.

הפחמימה היא אוייבת מן הטעם הקולינרי, ממש בצלחת, והיא לבדה אחראית לסכנה הבריאותית הנובעת מהפגזת תאי הגוף באינסולין וירידה  דרסטית ברמות הסוכר בדם.

השומן יסרב להחליק במורד הגרון אם לא יהיה ארוז בעיסה עתירת פחמימות. אם לא יתנו לו פיתה או באגט, או לחם, או לחמניה או כל סוג של מאפה, השומן יעדיף להישאר במקרר או בבקבוק.

שילוב קטלני של פחמימות ושומן רווי רק מחמיר את הסכנה הבריאותית, שתחילתה בהיפוגליקמיה וסופה סוכרת והצטברות כולסטרול  בדפנות העורקים.

הפחמימה, מלבד היותה נשאית של השומן, היא עצמה הופכת לשומן ומתנחלת בגוף האדם ובמקום להתפנות דורשת עוד ועוד בפקודת הלבלב התובעני.

מסקנה: השומן מודע לערכו הקלורי הגבוה והוא נוהג באחריות רבה כלפי צרכניו . תרומתו לגוף האדם ניתנת במינון הטבעי המותאם לצרכי האדם.

הפחמימה היא אם כל חטאת. אינה מתחשבת בצרכי האדם ומחוללת בגופו מחלוקת בין הרפלקסים ובין ההגיון.

אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. האומנם?

על אף חילוקי הדעות הקוטביים בין יועצי התזונה, אם לשפוט על פי המיתוסים המנופצים בצאתו לאור של ספר דיאטה חדש המפריך  את קודמו, יש מכנה משותף המאחד את כל יועצי התזונה בדעה יצוקה בבטון: "לכל אחד ואחת מאיתנו יש צרכים אישיים יחודיים. אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם".

הרמב"ם שעסק ברפואה מונעת לא ראה במדע ביזנס אלא אמצעי לסייע לנזקקים בהסברה ובהכוונה וכה אמר: (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות).

"לא יתאווה אדם אלא לדברים שהגוף צריך להם ואי-אפשר לחיות בלעדיהם".

"אכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל החולאים הבאים על האדם, שאינם אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים."

"כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו, עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ושיהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו, אלא אם כן היה גופו רע מתחילת ברייתו, או אם היה רגיל במנהג מן המנהגות הרעים מתחילת מולדתו, או אם תבוא מכת דבר או מכת בצורת לעולם".

ללמדך שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. אוכלוסייה בעלת צרכים אישיים יחודיים היא חריגה על פי הרמב"ם וכלל הציבור אינו צריך רופאים אלא הסברה והכוונה כמתחייב מעקרונות הרפואה המונעת.

60 אחוזים מאוכלוסיית ישראל סוחבים  משקל עודף ולכל אחד מהם אכן יש צרכים אישיים יחודיים המסופקים להם בנדיבות בבסיס פירמידת המזון מבית-היוצר של משרד החקלאות האמריקאי המופקד על שיווקו של אסם התבואה הגדול ביותר על פני כדור הארץ. אכן אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם, אבל פירמידת המזון מתאימה לכולם על דעת כל יועצי התזונה.

"פירמידת המזון הישראלית  מבוססת על עקרונות הפירמידה של משרד החקלאות האמריקאי" (ויקיפדיה).

צרכים אישיים יחודיים