הישראלים מרבים לאכול בשתי הזדמנויות – ביום חג וביום חול

עשרים ואחת שנה אני צורך 60 גרם פחמימות ליום ואוכל כל מצרך מזון נטול פחמימות ללא הגבלה . אחת השאלות הנפוצות ששואלים אותי, מה אני אוכל באירועים.

אני מכבד כל הזמנה לחתונה, לבר-מצווה ולכל מסיבה שמתקיימת מכל סיבה. רוב האירועים מתקיימים בשעות הערב ואני מגיע לאירוע שבע.

בבר שבקבלת הפנים:

ירקות חתוכים, דגים, פסטרמה, נקניקיות, קבביות.

בתוך האולם:

מנה ראשונה:  כבד עוף, דג, סלט ירקות, סלט כרוב, מלפפונים חמוצים.

מנה עיקרית: בשר, עוף, שניצל, סטייקים, דגים, פרגיות, ירקות מבושלים.

שתיה: מים, קפה ממותק בסוכרזית.

לא נוגע: לחמניות, פיתות,לחם, עוגות, אורז, תפוחי-אדמה, פסטה, קוסקוס, גלידה.

סה"כ קצובת הפחמימות היומית, עם או בלי מסיבה, 60 גרם פחמימות כתעודת ביטוח מפני השמנה. 60 גרם פחמימות = 60 ק"ג משקל גוף  שאינו משתנה 21 שנה. שבע ושבע-רצון על המשקל ומול הראי.

ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג ופורסם ב-17.7.2008 בעיתון המדעי "ניו-אינגלנד אוף מדיסין" – אורז, תפוחי-אדמה ולחם כבר אינם מרכיב מרכזי בצלחת.

בראיון עיתונאי מפרטת ד"ר איריס שי את תמצית המחקר ב-53 מילים:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט.  הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום"  (ליאם אקשטיין 11.9.06 Nrg  מעריב).

שיטתי עולה בקנה אחד עם מימצאי המחקר הנ"ל, שתכליתו לבצע פניית-פרסה תזונתית ולהתיז קצת מים קרים על תזזית הפחמימות הלוהטת. שהפכה את מחצית אוכלוסיית ישראל לעיסה רוטטת.

אנחנו לא מנותקים מארצות השפע הנגועות במגיפת המשקל העודף, וכל טונה נוספת של אנושות פירושה טונה של חיים לא אנושיים.