עודף משקל גופך הוא תוצאה של עודף המזון שאכלת ושילמת עבורו מחשבון הבנק ההולך ופוחת.
בימי מיתון כלכלי מן הראוי להציץ לקידמת-הכרס המשתקפת בראי מול נסיגת כלכלת-הבית המשתקפת בחשבון הבנק.
יודע חקלאי פיקח, שתירס מגדלים במשך חודשיים-שלושה עד השיווק, ועגל-מרבק מגדלים 12-13 חודש עד לשיווקו (אם הוא נשאר בחיים).
הדעת נותנת שתירס הוא חומר גלם זול שניתן להפיק ממנו רווחים נאים, ופירמידת המזון מבית-היוצר של משרד החקלאות האמריקאי מציבה את התירס בבסיסה.
טוב לכלכלת ארה"ב שמגדלת מעל 300 מיליון טונות תירס בשנה, כמחצית מהתוצרת העולמית.
הבשר הוצב כמעט בראש פירמידת-המזון, במקביל למזונות עתירי שומן, והוגדר כמזיק לכליות כשהוא נצרך בעודף.
בשונה מתירס שעלות גידולו נמוכה, ההוצאות הכבדות על גידולו של עגל מרבק אינן מותירות לחקלאי הכנסה מספקת ועליו להשלים את הכנסתו מגידולי-שדה שעלותם מועטה.
את עיקר הרווח עושים המסעדנים על תפריטים פחמימתיים, שאתם משלמים עבורם לפחות פי שבעה מעלותם הבסיסית. הרווח הזעום ביותר מופק ממנות בשר כגון אנטריקוט. כשאתם מזמינים סטיק תתקלו בפניו החמוצות של המלצר שהחמיץ את הבונוס השמור לכל המרבה במכירת תפריטים עתירי פחמימות. מכירת הסטיק אינה מניבה תמורה שעשויה לתגמל את המלצר.
תירס, חיטה, אורז ומוצריהם מוצבים בבסיס פירמידת-המזון האמריקאית-ישראלית ואותם אנחנו צורכים כמזון בריא בהמלצת יועצי התזונה השומרים עלינו מצריכת יתר של בשר ומלעיטים אותנו בתפריטים עתירי פחמימות עם טעם של עוד ועוד ועוד, כי סוכר דורש סוכר, אורז דורש אורז, תפוחי-אדמה דורשים תפוחי-אדמה, תירס דורש תירס, מתוק דורש מתוק ולחם דורש לחם. הפחמימה פותחת מגה-תיאבון ובאותו יחס של תפיחת הגוף הולך ותופח המינוס בבנק.
צריכת המזון השנתית של האדם היא פי 15 ממשקלו התיקני. אולם אם יסממו אותו במנת-יתר של פחמימות יכפיל את צריכת המזון שגופו נזקק לו, ובלא כל מאמץ יסתכמו מצרכי המזון העודפים שהוא בולע במשך השנה בשיעור של 1000 ק"ג ויותר. חור קטן לאדם בגרונו הבולע את כל ממונו.
אין ארוחות חינם.
"כולנו נהיה רזים יותר בעקבות המשבר העולמי", אמר זהר גושן, יו"ר רשות ניירות הערך, בהציגו תחזית פסימית בפני ועדת הכספים של הכנסת.
על אורך החגורה העומד ביחס הפוך לאורך החיים קרא בכתבה הבאה.
14 שנות ניסיון 
אתחיל מהסוף,ההכללה שאינה במקום , בדברי זוהר גושן."…..כולנו נהיה רזים…."
צ'רציל [שהיה שמן]ושאו [שהיה צנום] ניפגשו . אמר הראשון לשאו:" כשרואים אותך אפשר לחשוב שיש רעב בארץ". השיב שאו:" וכשרואים אותך, אפשר לחשוב שאתה גרמת אותו." תמיד יש רזים ותמיד יהיו שמנים מהם. ובכלל -נראה לי כי העשירים מצליחים לשמור שלא יהיו שמנים.
דווקא חסרי האמצעים-שניזונים מהמהיר וזול- אוכלים מזון שהופך אותם לאוביסים.
ולפעמים צריך להורידם מחלון חדרם , לרחוב-בסיוע מעלית מיוחדת.
נראה לי שהתחלופה שנעשתה בין תירס לבין בשר ,אינה בהקשר הנכון. לא לפחות, מבחינה כלכלית.
התחלופה היא בין תירס כח"ג מחליף דלק .לא כמחליף עגלי מרבק. ההסבה של תירס לדלק, מיקרת אותו ומפחיתה השימוש בו למזון. ואולי זו תוצאה טובה ,כי-בשל המשבר הכלכלי והנפט] נצרוך פחות תירס[פחמימות] ונעבור לצרוך בשר [שאינו תחליף לנפט]..
ועדין יש קושי בניתוח הכלכלי דלעיל.
ככל שהמשבר הכלכלי מחריף, מחיר הדלק-נפט , יורד. לא ההיפך.
ואז, עם ירידת מחיר הנפט [העצמת המשבר] ניצרוך יותר תירס ואז נשמין.
תוצאה שאינה מתיישבת עם התחזית של זוהר גושן.
והעיקר-
שנרגיש טוב.
דוד@
שלום דוד,
תודה על התגובה המעניינת.
אני מניח שזהר גושן התייחס לחשבון הבנק שיתדלדל, ולא לגוף האדם, כשאמר
ש"כולנו נהיה רזים יותר בעקבות המשבר הכלכלי".
את האנלוגיה לגוף האדם עשיתי אני.
העשירים אכן מצליחים לשמור על גיזרתם, כי הם מרשים לעצמם לאכול בשר עגל שבמשך 12-13 חודש אכל כלחוך השור תירס יקר כמזון אנרגטי, כוספת סויה יקרה
מאד מאד כמקור חלבון לבניית השריר, קש מהמתבן לחימום הגוף ולפעילות תקינה
של המעיים, ולא אפרט את המינרלים, הויטמינים ויסודות הקורט שצורך התורא ששתה למיא. הרבה מים, ששילם היוגב במיטב כספו ונאלץ לכסות את ההוצאות ממכירת תירס, אם לצרכי תעשיית הדלק הצמחי ואם לתעשיית המזון.
ללמדך שמחירו של קילוגרם בשר יהיה לעולם פי עשרה (לפחות) ממחירו של התירס, ויש קורלציה בין שני מוצרי המזון הנ"ל מבחינה כלכלית.
לפיכך אין כל קושי בניתוח הכלכלי דלעיל.
כמי שבקיא בפיטום עגלים נהירים לי גם רזי ההרזייה, ואידך זיל גמור בספרי
"השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות".
חג אורים שמח,
ברוך הלוי-סגל
לברוך, במשבר כלכלי, לא מרזים בדרכך כלל (למעט מקרי רעב אמיתי..).
נהפוך הוא, אז הציבור נוטה להפחית בצריכת המזונות הבריאים (יחסית כמו בשר וירקות) ועובר למזון זול יחסית. בדרך כלל מזון פחממתי ושמן..
אז יש משבר כלכלי אבל, הצרת היקפים, לא ממש תראה כאן..
בברכה שרי
שלום שרי,
תודה על התגובה.
ההגדרה למזון בריא נתונה לחילוקי דעות קוטביים, כאשר הפחמימה היא שחקנית
מרכזית במגרש של יועצי התזונה בעולם המערבי.
על פי הדיאטה הקלאסית המושלת בכיפה יותר משלושים שנה "התפריט היומי
של איש מבוגר צריך להכיל כ-300-400 גרם פחמימות, כדי לספק 55%-60%
של הצריכה בקלוריות" (ד"ר יעקב אילני, "מזונות האדם" הוצ' סיגלית 1980 ).
כל הספרים המבוססים על הדיאטה הקלאסית גורסים כך.
על פי מימצאי המחקר הבינלאומי שבוצע במשך שנתיים בקמ"ג בראשותה של
ד"ר איריס שי, "הרמה המינימלית שאנו צריכים לתיפקודי הגוף השונים היא בין
50 ל-60 גרם ליום וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר".
על פי פרופ' קרל גוגנהיים צריכת האדם היומית היא 1 גרם פחמימות לכל ק"ג
משקל גוף תיקני (70 ק"ג משקל גוף תיקני זקוק ל-70 גרם פחמימות ליום).
אם משקל גופך הוא 70 ק"ג צריכת המזון השנתית שלך לתיפקודי הגוף
היא טונה. 3 ק"ג ליום כפול365 יום. אוכל הוא כל מה שאינו מים זכים נטולי תוספת.
חלב הוא אוכל, מרק הוא אוכל, משקאות ממותקים הם אוכל, יין הוא אוכל.
אבל אם יסממו אותך ב-300-400 גרם פחמימות ליום יוכפל סל המזונות שלך
לכדי 2 טונות לשנה ויותר, וזה כבר לא כלכלי, לא אסתטי ולא בריא. כמות המזון
שאדם צורך נגזרת מכמות הפחמימות שפותחות מגה-תאבון, ומי שלא מכמת
בפחמימות מתקמט.
בכדי ליישם את המלצתה של ד"ר איריס שי תוכלי למצוא בבלוג רשימה של
41 מתכונים נטולי פחמימות ו-26 מתכונים מעוטי פחמימות שמהם תוכלי לקושש
את קצובת הפחמימות המתאימה למשקל גופך.
חג חנוכה שמח,
ברוך הלוי-סגל
הי ברוך
מה נשמע?
את המתכונים בבלוג אני לא מצליחה לפתוח
בברכה שרי
שלום שרי,
מתחת לתמונה שלי בראש הבלוג
יש שתי רשימות:
רשימת נטולי הפחמימות
ורשימת מעוטי הפחמימות.
לחצי על הלינקים וחזרי
אלי ללדוא"ל ואנחה
אותך כיצד לעשות
שימוש במתכונים.
בברכה,
ברוך
שלום ותודה על האתר המעניין, ברוך הלוי-סגל
אני מאמין באימרה הנכונה : חיסכון או משכנתא לוקחים כשאפשר ולא רק כשצריכים!
אם אנשים היו יודעים להתנהל בצורה נכונה מראש, יש סיכוי גדול שהמיתון המדובר במאמרך לא היה מתרחש בהיקף ובעוצמה כזאת. שנדע להשכיל ולעשות בחירות חכמות, אבנר.
תודה לך אבנר
על התגובה לפוסט שלי.
שמח שקלעתי למטרה.
חג אביב שמח ופורח
לך וליקיריך
בהוקרה,
ברוך