On the other hand

זהו ביטוי שמשמעו "מאידך גיסא"

ובתרגומו המילולי – "ביד השנייה".

בשנת 1932 (שהיא שנת הולדתי) הציג דלאנו רוזבלט את מועמדותו לנשיאות ארה"ב

וקנה את אמונו של  ציבור הבוחרים בהבטחתו לפתור את המשבר הכלכלי החמור ביותר

שידעה ארצות הברית. לא היה באמתחתו דבר מלבד תוכנית מעורפלת ששמה "ניו-דיל".

אחד ממקורביו ניבא לו, שאם אכן תצלח תוכנית ה"ניו-דיל" יירשם רוזבלט

כנשיא המוצלח ביותר בהיסטוריה של ארה"ב, ואם לא תצלח התוכנית תזכור אותו

ההיסטוריה כנשיא הגרוע ביותר של ארה"ב.

"אם לא יצלח ה'ניו-דיל' אהיה הנשיא האחרון של ארצות-הברית", פסק רוזבלט.

כשהושבע לנשיא זימן אליו צוות כלכלנים וביקש ליישם את תוכניתו. הקשיב הנשיא

לכל כלכלן בנפרד ושמע מכל אחד מהם תוכנית מפורטת וחכמה לכאורה, אבל בסיום

ההרצאה באה האיפכא מסתברא שהעמידה בספק את כל התוכנית.

"אל תגידו לי !!!ON THE OTHER HAND הביאו לי כלכלן גידם", צרח רוזבלט

על צוות עוזריו.

 רוזבלט כידוע הצליח להוציא את ארה"ב מהמשבר הכלכלי והאומה האמריקאית ראתה

בו הנשיא המוצלח ביותר ונתנה בו את אמונה בארבע קדנציות.

למה אני מספר את זה? כי מגיפה מדבירים באיבחה אחת. 60% מאוכלוסיית ישראל

סובלים מהשמנת-יתר, למעלה מ-400,000 סוכרתיים רשומים באגודה הישראלית

לסוכרת ויותר מ-200,000 אינם יודעים שהם סוכרתיים. הבורסה באחד-העם קורסת

ובורסת הדיאטות היא בועה שהתנפצה. המכנה המשותף לשתיהן הוא גשם של עצות

לפתרונה של בעיה אחת שזועקת לפתרון יעיל אחד ויחיד.

אני בא משתי אסכולות מקבילות: הזנת בני-אדם שבה עסקתי בשרות המזון והתזונה

במשרד הבריאות, והזנת בעלי-חיים מתוצרת עצמית במשקי. באשר לאבות המזון,

המינרלים, הויטמינים ויסודות הקורט, אין הבדל במה שמצוי בצלחת ובמה שמצוי  באבוס, ומותר האדם מן הבהמה אין.

במגעי עם תזונאים מתחום גידול בעלי-חיים שמעתי מכולם שפה אחת ודברים אחדים.

גידלתי צאן ובקר ובעלי-כנף ומעולם לא שמעתי ולא קראתי שתי גירסאות סותרות

לגבי הזנת בעלי-חיים.

לעומת זה שוררת אנרכיה בקרב קהיליית הדיאטנים המנפקים מרשמי-הרזייה שיש בהם

מנה גדושה של אשליות ומיתוסים שמנופצים חדשים לבקרים. ומפליא הדבר שעיני

הדיאטנים נשואות אל האח הגדול השוכן במשרד החקלאות האמריקאי וצופה לתוך

הצלחת שלנו במקום שיצפה אל תוך האבוס. תוכניות ההזנה והסיגופים הגופניים

לשריפת הקלוריות  יוצאות מהחפ"ק של משרד החקלאות האמריקאי USDA . זאת

השיטה והיא מנצחת, כי שום גוף ממלכתי אינו חזק מן השיטה, שהיא אינה אלא מערכת

מסוחררת והרסנית, שלא ניתן לשלוט בה.

פירמידת המזון החדשה-ישנה היא ספינת הדגל של תעשיית המזון שמפמפמת פחמימות

בכמויות מסחריות לגוף האנושי הקטן ומייצרת הררי-אדם כרסתנים.

מדינה שלמה איבדה את חוש המידה לטובת חוש הטעם.

ציטוט מפירמידת המזון הישנה: "בישראל עדיין אין הגדרה מבוססת של גודל המנה למזונות

השונים. גודל המנה יותאם במידה טובה יותר לנוהגי האכילה ולצריכת המזון הישראלים

בעתיד הקרוב".

בפירמידה החדשה עתירת הפחמימות אין כל בשורה בנושא גודל המנה וכל המרבה הרי זה

משובח. הפחמימות, כידוע פותחות מגה-תאבון וגודל המנה הוא כגודל המקרר הביתי שנפחו נע

בין 500 ל-600 ליטר, וכפועל יוצא –   גוף שארוז במידות גדולות התמלא מאריזה גדולה.

פעם היו מעט מלים ומעט אוכל והרבה עבודה. היום יש הרבה מלים והרבה אוכל ומעט עבודה.

שורות קצרות וקצוצות מתאימות לקצב החיים המטורף שלנו, על כן ראויה לשבח

ד"ר איריס שי שהשכילה לבטא בחמישים ושתיים מלים את מימצאי המחקר הבינלאומי

שעמדה בראשו. קל לזכור ומן הראוי לשנן וליישם:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאד פשוטה, כי

הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך

שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט. הרמה המינמאלית

שאנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום".

ד"ר איריס שי היא דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרוניות באוניברסיטת בן-גוריון.

שותפים למחקר ולדעתה חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון, מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב,

חוקרים מאוניברסיטת ווסטרן אונטריו בקנדה ומאוניברסיטת לייפציג בגרמניה. המחקר שנמשך

לאורך תקופה של למעלה משנתיים זכה לפרסום נרחב בעתון המדעי היוקרתי

"ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".

ובישראל עולם כמנהגו נוהג. שום גוף ממלכתי אינו יכול לשלוט באנרכיה ויש הכשר לארוחות

שחיתות ולחטאים מתוקים. אולי הממשלה הבאה עלינו לטובה ולברכה תאמץ את ממצאי המחקר

ותיישם אותו ובא לציון גואל.