בין מדע התזונה ההומני ובין מדע התזונה הווטרינרי. שניהם
מבוססים על אותם אבות המזון, אותם הויטמינים, אותם
המינרלים ואותם יסודות קורט ומותר האדם מן הבהמה אין.
הדיאטה המאוזנת שאותה אימצתי מבוססת על תפריטה
היומי של הכבשה לקיום הגוף בתנאים הדומים להרגלי
הישיבה של האדם המודרני, כי עדר הצאן שגידלתי היה
כלוא במכלאה ולכבשה היה פטור מפעילות גופנית, כמו
הפטור שניתן לאדם המודרני, שמרבית חייו מתנהלים
בישיבה במכונית, או מול המחשב, מול הטלוויזיה ומול
ההמצאות המפנקות שתכליתן לפטור אותו מפעילות
גופנית.
נדנדת האנרגיה על פי הדיאטה הקלאסית
על פי הדיאטה הקלאסית משקל הגוף יישאר קבוע אם יהיה
שוויון בין האנרגיה הנכנסת לגוף דרך המזון ובין האנרגיה
היוצאת ע"י פעילות ספורטיבית מתמדת. בעידן המודרני
המפנק זו גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, כי לא ניתן
להפוך אומה שלמה לאתלטית וצריך לצמצם את האנרגיה
הנכנסת בהתאם לנדרש להפעלת האיברים בנסיבות
הקיימות ולא מעבר לכך.
עליהן נשען מדע התזונה מזה 30 שנה. צמד הקלישאות
מסייע למנות הישגים ולתרץ כישלונות ובינתיים
הציבור הולך ומשמין וצריך לחפש חלופה לדיאטה
הקלאסית שכשלה על פי מבחן התוצאה.
(פרופ' אהרון בונדי "הזנת בעלי-חיים" הוצאת מאגנס תשמ"ב)
מים חלבון שומן אפר
כבשה רזה 74 16 5 4.4
כבשה שמנה 40 11 46 2.8
ממוצע בני-אדם 59 18 18 4.3
(רקמות השומן חופשיות ממים ואילו הרקמות החלבוניות מכילות כ-75% מים).
לאחר שצברתי שעות-מעבדה רבות בשירות המזון במסגרת עבודתי
במשרד הבריאות למדתי את הרכבי המזון ופעולתם בגוף האדם.
כחקלאי הזנתי בעלי-חיים במספוא מתוצרת עצמית בליווי של טובי
התזונאים והרופאים הווטרינרים. ייצור המספוא היה נתון לבקרת
מעבדות שהחכימו אותי בייצור תפריט מאוזן על כל מרכיביו.
התמחיתי בפיטום עגלים, כבשים ותרנגולי-הודו ולמדתי שמותר
האדם מן הבהמה אין.
דיאטה מאוזנת באדם ובצאן משקפת את הרכב הרקמות, דהיינו
היחס בין שרירים ושומן, ומבטאת מצב של שמירה קפדנית על
הרכבו התקין של הגוף, כמו שהטבע התכוון. עיון בטבלה דלעיל
מצביע על התמעטות השריר והעצם (אפר) של הכבשה השמנה
כתוצאה מעודפי פחמימות.
החלבון הוא החומר היסודי בתא החי והצומח ומשום כך הוא
המרכיב החשוב ביותר בכל החומרים הביולוגיים. החלבון הוא
היקר בין מרכיבי המנה. בניגוד לאנרגיה, הנאגרת ברקמות השומן,
אין בגוף עתודות חלבון, ומחסורו מתבטא בפירוק השריר, הפוגע
מאד בכבשה ובתפקודה, והוא הדין באדם.
הכבשות הן בריות תמימות ומסמלות במשל ובנבואה
את עם ישראל וגורלו. בין גדרות הצאן שגידלתי וטיפחתי
במשקי למדתי את סיבת דימויה של הכבשה לאדם
והופתעתי לגלות את תכונותיה האנושיות של הכבשה.
משקלה של הכבשה זהה למשקל אדם מצאתה מן הרחם
ועד בגרותה. כ-3 עד 4 ק"ג משקל השגר, ומשקלה של
כבשה בוגרת נע בין 63 ל-70 ק"ג. צריכת המזון של כבשה
בוגרת כצריכת אדם – 1 טונה לשנה, והיא צורכת אותם
אבות המזון, אותם הויטמינים, אותם המינרלים ואותם
יסודות קורט שצורך האדם. הרכב הכבשה דומה להרכב
האדם באחוזי המים, החלבון, השומן והאפר. תפריטה
היומי של הכבשה לקיום הגוף אינו עולה על
2000 קלוריות.
הכבשה היא בררנית במזונותיה ונמנעת להכניס לפיה כל
דבר-מאכל בטרם תרחרח אותו ותבדוק את טיבו.
הכבשה מקשיבה לגופה ונענית לצרכים האמיתיים שלה.
מבקשת מזון, אבל לא בכמויות מסחריות.
תובנה חדשה לגבי צריכת המזון, הרכבו ומינונו סיגלתי
לעצמי מתוך התבוננות בהרכב מזונותיה של הכבשה
עוד בטרם כיכבה הכבשה המשובטת "דולי" ובטרם
הומלץ הסובין כמזון לבני-אדם, אף על פי שהטבע יעד אותו לסוסים.
פינגבאק: בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות » ארכיון » דיאטה מאוזנת באדם ובבהמה