בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות

אכול פחמימות במינון זהיר-זעיר כמו תרופה רעילה-מועילה. כל מה שצריך לדעת על תזונה נכונה ומאוזנת ואיכות חיים.

דיאטה דלת פחמימות אינה דיאטת חלבונים

יום חמישי, 12 לאוגוסט 2010
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter

דיאטה דלת פחמימות אינה דיאטת חלבונים, כינוי שמדביקים לה מתנגדיה, כי חלבון אינו נספג בגוף מעבר לצרכיו. גוף האדם לא יצרוך יותר מ-1 גרם חלבון ל-1 ק"ג משקל גוף . "הגוף לא מסוגל לספוג יותר מ-30-35 גרם חלבון בבת-אחת" (יעל דרור, תזונאית ספורט "20 פלוס" 14.8.2007 ).

לחץ על התמונה להגדלתה

protein-absorption.jpg

אפשר לאנוס את הגוף לצרוך מנת-יתר של חלבון באריזה פחמימתית. מי שלקה במחלת גאוט (שיגדון) היה יכול למנוע אותה אילו לא טרף מנות-יתר של בשר במנות-יתר של פחמימות. הוא הדין בפגיעה בכליות בגין אכילה מופרזת של בשר ארוז בפיתה, בלחמניה, בבאגט או בכל אריזה פחמימתית שבלעדיה לא יחליק הבשר במורד הגרון.

קצובת פחמימות מדודה מרסנת את הלבלב ומונעת צריכת חלבון ושומן מעבר לדרישותיו של הגוף. מה הם דרישותיו של הגוף? הגוף דורש שלא ישנו את הרכבו הטבעי כמפורט להלן:

59% מים 18% חלבון 18% שומן 4.3% אפר (פרופ' אהרן בונדי "הזנת בעלי-חיים", הוצאת מאגנס, טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם באחוזים).

1 גרם פחמימות ל-1 ק"ג משקל גוף מבטיח שמירה על הרכב גוף האדם כאמור לעיל, כי כל רכיבי הגוף נצרכים באופן טבעי במידתיות, פרט לפחמימות הנצרכות בלא מידה ובלא שיעור בפקודת הלבלב המציף את תאי הגוף באינסולין התובעני.

הפחמימות העודפות הופכות לשומן והן גם נשאיות של שומן וכפועל יוצא מתמעט החלבון וגם העצם מדלדלת. את התוצאה ניתן לראות בצילום הדמיה ב"ידיעות אחרונות" מ-9.5.10 . בכתבה ממחיש ומפרט ד"ר דרור דיקר את הסיכון לחסימת כלי הדם בלב, סיכון לגידולים בכבד, פגיעה בשלמות המפרקים, ושומן בטני המאיץ סוכרת. צילומי דימות של שתי נשים, האחת שמשקלה 51 ק"ג בנויה לתלפיות, ובשנייה שמשקלה 108 ק"ג רואים בבירור אישה רוויית שומן ומעוטת חלבון, דקיקת עצמות השוקיים המעוותות. הצילומים מאופסנים בארכיון שלי ומי שיש לו אומץ לראות מה שמתרחש בתוך גופו יוכל לקבל אותם ממני בדוא"ל.

בולבוסים ובולמוסים סביב למדורה

יום שישי, 30 לאפריל 2010
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter

"820 טון תפוחי-אדמה ייצלו במדורות ל"ג בעומר" ("ידיעות אחרונות" 27.4.10 ).

"500 אלף טון תפוחי-אדמה נאכלים בישראל בשנה" (שם).

100 גרם תפוחי-אדמה צלויים או אפויים מכילים 20 גרם פחמימות. 820 טון תפוחי אדמה שיאכלו החוגגים סביב המדורות בל"ג בעומר הקרוב ייאגרו בתוכם 16,5 מיליון גרם פחמימות בלילה אחד.

500 אלף טון תפוחי-אדמה נאכלים בישראל בשנה ו"תורמים" לאוכלוסייה מאה מיליארד גרם פחמימות שמתנחלות בכל מקום פנוי בגוף. קודם בקיבה, אחר כך בירכיים, אחר כך באחוריים וכשצפוף מאוד מתנחלות הפחמימות בכבד ובדפנות העורקים ובפקודת הלבלב התאוותני דורשות עוד ועוד תפוחי-אדמה ושאר פצצות-מיצרר פחמימתיות.

כל דיאטנית הגונה תזהיר אתכם מפני צריכת-יתר של תפוחי-אדמה הטומנת בחובה סכנה לחלות בסוכרת מסוג 2 . אבל אם לא תגזימו, מבטיחה הדיאטנית מזון עשיר בויטמינים ומינרלים וסיבים תזונתיים, כי תפוח-אדמה הוא דל שומן ודל קלוריות, מונע מחלות לב, מחזק את העצמות ומסייע בהשמדת תאים סרטניים. אף מילה על הפחמימות והכמות אינה מוגדרת, כי בפירמידת-המזון האמריקאית-ישראלית "עדיין אין הגדרה מבוססת של גודל המנה למזונות השונים".

קצובת פחמימות מדודה

בהתאם למימצאי המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג בראשותה של ד"ר איריס שי וזכה לפרסום בעיתון המדעי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", יצאו מהצלחת כמרכיב עיקרי ומרכזי – לחם, תפוחי-אדמה ואורז. וזה דברה של ד"ר איריס שי, דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרוניות:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט. הרמה המינימאלית שאנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם ליום".

באמצעות חמישים ושתיים  מילים ברורות ורהוטות הפכה ד"ר איריס שי את הפירמידה, הציבה את תפוח-האדמה הלוהט במקום הראוי לו, קבעה סייג למינון הפחמימות, עשתה כבוד לדיאטה דלת הפחמימות והסירה את החשש מפגיעה עתידית בכליות שמנבאות רוב הדיאטניות לחסידי הדיאטה דלת פחמימות.

צריכת בשר בקר בישראל

107 אלף טון בשר בקר צורכת אוכלוסיית ישראל בשנה. 14.5 ק"ג לנפש. הישראלי צולה במנגל 3-4 ק"ג בשר באירוע, כמו יום העצמאות וכד' ("ידיעות אחרונות" 18.4.2010 ).

מהו תפריט מאוזן?

107 אלף טון בשר בקר שהוא חלבון מן החי, נדחק על ידי 500 אלף טון תפוחי-אדמה עתירי פחמימות וכך מופר האיזון בגוף האדם לטובת המזון האנרגטי ולרעת אבני הבניין של תאי הגוף המצויים בחלבון.

טול מהישראלי את הפיתה וכמות הבשר שיטרוף תקטן בשיעור ניכר. הישראלי משמין בגלל הפיתות שבהן ארוז הבשר. לפחות מחצית מכמות הבשר היתה נותרת במקרר בלא הפיתות, כי בשר אינו דורש בשר, אבל פיתות דורשות פיתות ותפוחי-אדמה דורשים תפוחי-אדמה, לחם דורש לחם, תירס דורש תירס, אורז דורש אורז וכל שאר המזונות עתירי הפחמימות פותחות מגה-תיאבון ומפירות את האיזון בגוף האדם שהרכבו הטבעי הוא כדלהלן:

59% מים 18% חלבון 18% שומן 4.3% אפר. זאת מצאתי כתוב בספרו של פרופ' אהרן בונדי "הזנת בעלי-חיים" (טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם באחוזים), וכך הצלחתי לעמוד על צפונותיו של גוף האדם מבפנים וצימצמתי את הפחמימות בתפריטי היומי לשיעור של גרם אחד לק"ג משקל גוף על מנת שישתווה לגרם אחד חלבון שהגוף יודע לצרוך  בעצמו בהתאם למשקל גופו, אם לא יאביסו אותו בפחמימות.

קרא את ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" המחזיק 82 מתכונים טעימים ובריאים שיגמלו אותך מהתאווה למוצרי קמח וסוכר ושאר מזונות עתירי פחמימות, מחוללי הסוכרת, הבולימיה, מחלות הלב ושאר התחלואים שמקורם בהתמעטות החלבון בגלל עודפי השומן שיוצרות הפחמימות.

לרכישת הספר התקשרו לטל. 057-5811409

אהובי בנה לי בית

יום שני, 28 לספטמבר 2009
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter

כשהבטחתי לרעייתי לבנות לה בית זימזמו  באוזני מילות השיר של משה שחר ומאיר נוי:

אהובי הבטיח בית לי לבנות

שנוכל בתוך הבית לחיות.

הבטחה מקיימים  וניגשתי למלאכה, אולם על מנת שהבית יעמוד נגד פגעי הטבע  נזכרתי במילות האזהרה בבית הבא של השיר:

אהובי בנה לי  בית  על  החול,

אך  לגור  בתוך הבית  מי  יכול?

לבית  יצוק על יסודות איתנים ועטוף בחגורות בטון שלא יתפוררו דרושה תערובת תקנית, שהיחס בין מרכיביה יקבע את חוזקה:  שליש חול, שליש חצץ ושליש מלט.  כך בניתי  את  הבית כדברי המשורר:

שהרעם לא ירעיד

והרוח לא ירקיד

והגשם לא ישטוף.

כמה בתים שניבנו בשכנותי נסדקו והתפוררו. וכל  כך  למה ?

מי שבנה את ביתו על החול

לגור בתוך הבית לא יכול,

כי חסך במלט, שהוא המרכיב היקר בתערובת.

צאן אדם (יחזקאל ל"ו פס' ל"ז ל"ח)

כשרכשתי עדר צאן והקמתי מכון תערובת לאביסת הצאן שאלתי את מדריך הצאן שליווה אותי, כיצד מרכיבים תערובת צאן? לפי  הרכב  גופה  של  הכבשה,  ענה  לי  המדריך  ומסר  לי  את  ספרו  של פרופ' אהרן בונדי "הזנת בעלי-חיים" (הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית ירושלים 1982). הפרופסור לתזונת בעלי-חיים וביוכימיה בפקולטה לחקלאות ברחובות לימדני על פי טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם שקיימת זהות בין הרכב כבשה והרכב אדם.

משקלה של הכבשה זהה למשקל אדם מצאתה מן הרחם ועד בגרותה. כ-3 עד 4 ק"ג משקל השגר, ומשקלה של כבשה בוגרת נע בין 63-70 ק"ג. צריכת המזון של כבשה בוגרת כצריכת אדם – 1 טונה לשנה, והיא צורכת אותם אבות המזון, אותם הויטמינים, אותם המינרלים ואותם יסודות קורט שצורך האדם. הרכב הכבשה דומה להרכב האדם באחוזי המים, החלבון, השומן והאפר. תפריטה היומי של הכבשה לקיום הגוף אינו עולה על 2000 קלוריות. הכבשה  מקשיבה  לגופה  ונענית  לצרכים  האמיתיים שלה. מבקשת מזון, אבל לא בכמויות מסחריות.

דיאטה מאוזנת באדם ובצאן משקפת את הרכב הרקמות, דהיינו היחס בין השרירים והשומן ומבטאת מצב של שמירה קפדנית על הרכבו התקין של הגוף, כמו שהטבע התכוון. עיון בטבלת ההשוואה בין הרכב אדם וכבשה מצביע על התמעטות השריר והעצם (אפר) של הכבשה השמנה כתוצאה מעודפי פחמימות.

החלבון הוא החומר היסודי בתא החי והצומח ומשום כך הוא המרכיב החשוב ביותר בכל החומרים הביולוגיים. החלבון הוא היקר במרכיבי המנה. בניגוד לאנרגיה, הנאגרת ברקמות השומן, אין בגוף עתודות חלבון, ומחסורו מתבטא בפירוק השריר, הפוגע מאד בכבשה ובתיפקודה, והוא הדין באדם.

כשחסכתי בחלבון היקר חשתי היטב בתיפקודה הלקוי של הכבשה בגלל עודפי הפחמימות, וכשלא נשמרתי חשתי היטב את עודפי הפחמימות שניפחו את גופי ופגעו בתיפקודו.

הרכב גופו של האדם עפ"י פרופ' אהרן בונדי באחוזים הוא כדלהלן:

מים 59% , חלבון 18% , שומן 18% , אפר 4.3% .

גוף האדם הוא מכונה משוכללת ולא יצרוך מעבר לצרכיו אף אחד מהמרכיבים הנ"ל אם לא ישבשו את מערכותיו בעודפי פחמימות.  60 גרם פחמימות ליום חובה מינקות, ובבגרות לכל ק"ג משקל תיקני 1 גרם פחמימות . אם טבלת השקילה קובעת שמשקלך 70 ק"ג – 70 גרם פחמימות זו הקצובה היומית שלך. אל תדאג לשומן ולחלבון כי הגוף לא בנוי לספוג אותם מעבר לצרכיו אם לא יהיו ארוזים בפיתה, בלחם או בכל סוג של פחמימה .

החלבון הוא חומר הבניין של תאי הגוף, כמו שהמלט הוא חומר הבניין של הבית. עודפי פחמימות מפחיתות את החלבון ומערכות הגוף נחלשות ונשחקות לבלתי יכולת לייצר חלקי חילוף.

"כל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר" קובעת ד"ר איריס שי, דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרוניות, על פי מימצאי המחקר הבינלאומי שנערך בקריה למחקר גרעיני בראשותה.  "הרמה המינימלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50-60 גרם פחמימות ליום", קובעת ד"ר איריס שי.

מי יצילנו מרעב?

"השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" וניספחיו הוא ספר דק למי שרוצה להיות דק/ה.

הספר מחזיק 50 מתכונים נטולי פחמימות או בעלי תכולת פחמימות זעומה שאוכלים בלי חשבון.

בנוסף יש בספר 31 מתכונים מעוטי פחמימות שמתוכם תוכלו לקושש את קצובת הפחמימות היומית המתאימה למשקל הגוף לפי טבלת השקילה.

כל 81 המתכונים הם מנכסי מטבחה של רעייתי האהובה נאוה, שמטעמיה שואבים מתוכי אנחות גדולות של הנאה. ממליץ שתטעמו, ואם תרזו אין זו אגדה.

להשגת הספר וניספחיו התקשרו לטל. 057-5811409

מפת הדרכים

יום שישי, 20 למרץ 2009
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter

 

לג'ונגול של תעשיית הדיאטות נכנסתי עם שתי מפות המגדירות שני תחומים. תחום הזנת בני-אדם ותחום הזנת בעלי-חיים. 14 שנה הועסקתי כמבקר מזון בשרות המזון והתזונה במשרד הבריאות ועשרות שנים האבסתי במשקי צאן ובקר ובעלי-כנף במספוא מתוצרת עצמית.

מניסיוני רב-השנים בשני התחומים הללו למדתי, שמזונו של האדם ומזונם של בעלי-חיים שגידלתי מכילים אותם אבות-המזון, אותם ויטמינים, אותם מינרלים ואותם יסודות קורט. אין הבדל בין מה שמצוי בצלחת ובין מה שמצוי באבוס, אם כי היחס בין הרכיבים שונה באחוזים בין אדם לבע"ח ובין בעלי-החיים למיניהם.

בהמה דקה ובהמה גסה

בהמה דקה הוא כינוי לצאן בלשון המשנה, ובהמה גסה הוא כינוי לבקר. כינוי חביב זה ניתן לצאן על שום גיזרתו הדקה לעומת הבקר השמן והגרגרני.

הכבשה היא בררנית במזונותיה ונמנעת להכניס לפיה כל דבר מאכל בטרם תרחרח אותו ותבדוק את טיבו.

הפרה רעבה דרך קבע ואינה בררנית במזונותיה. מקרי-מוות לא מעטים נפוצים בבקר עקב אכילת גופים זרים, כולל גופים מתכתיים, דבר שאינו שכיח אצל הכבשה.

קדמונינו היטיבו להכיר את תכונותיהן של בהמות-הבית וסיפורי המקרא נותנים זכות קדימה  לצאן לפני הבקר. הכבשות הן בריות תמימות ומסמלות במשל ובנבואה את עם ישראל וגורלו (ירמיהו כ"ג  ב-ה, יחזקאל ל"ד כ"ב ועוד) ולא בכדי זכה הבקר ליחס נחות בסיפורי המקרא. "פרות הבשן" הוא כינוי גנאי שכינה הנביא עמוס את נשות הארמון בשומרון על שום גרגרנותן חסרת הרסן, תופעה המכונה בלשוננו התבהמות.

בין גדרות הצאן והבקר שגידלתי וטיפחתי במשקי למדתי את סיבת דימויה של הכבשה לאדם והופתעתי לגלות את תכונותיה האנושיות של הכבשה.

משקלה של הכבשה זהה למשקל אדם מצאתה מן הרחם ועד בגרותה.  כ-3 עד 4 ק"ג משקל השגר ומשקלה של כבשה בוגרת נע בין 63 ל-70 ק"ג. צריכת המזון של כבשה בוגרת כצריכת אדם – 1 טונה לשנה, והיא צורכת אותם אבות המזון, אותם הויטמינים,אותם המינרלים ואותם יסודות קורט שצורך האדם. הרכב הכבשה דומה להרכב האדם באחוזי המים, החלבון, השומן והאפר. תפריטה היומי של הכבשה לקיום הגוף אינו עולה על 2000 קלוריות.

מזה שני עשורים כמות המזון שאני צורך זהה לכמות המזון שצורכת כבשה ומשקלי קרוב למשקלה.

אוכלוסיה שצורכת כמויות מזון המצויות באבוסים של בני-בקר צפויה להתפוצצות-אוכלוסין וזו אינה סברת-כרס. זו הכרס שהישראלי המצוי סוחב מעל החגורה.

את המתירנות הקולינרית במחוזותינו היטיב לבטא המשורר חיים גורי, שתרם לי באדיבותו קטע מספרו "רשימות מבית היין":-

הוא פקד על יוסקה המוזג: "תביא בירה וקוניאק ותביא מלפפונים חמוצים ותביא דג מלוח עם בצל וגם לחם". הם הוציאו מנרתיקם צידה עטופה בנייר עתון וחשפו שני עופות צלויים,  והחלה שם חגיגת זלילה, חפוזה ועזוזה, ושוקקת ונשנקת, ונאנחת ומקנחת, ונמשכת והולכת, לגומה ומהמה, ומוצצת וממצמצת ומבקשת עוד כוסות וכוסיות, ומגהקת ומשהקת בברכת השובע והרוויה. כך כילו סעודתם כלחוך השור, והדליקו סיגריות ונראו מעולפים למחצה, מחרישים ומהורהרים בעוד השולחן שדה-קרב, גדוש עצמות ושאריות לחם, ובדלי מלפפונים ופלחי בצל שנותרו. הכל היה מהיר כל-כך עד כי קפאתי על כסאי אל מול החזיון הגסטרונומי הזה, המדהים בעוצמתו.

העיקרון המנחה גידול כבשה הוא, להרכיב את מזונה לפי הרכב גופה, שהוא זהה להרכב גופו של האדם   (פרופ' אהרן בונדי, "הזנת בעלי-חיים", הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים, טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם באחוזים).

העקרון המנחה גידול בני-אדם עפ"י הספרות המקצועית הוא, צריכת 30% שומן, 10% חלבון ו-60% פחמימות, בלי קשר להרכבו הטבעי של גוף האדם, בכפיפות לפירמידת המזון מבית-מדרשו של משרד החקלאות האמריקאי.

חוק הכלים השלובים הוא אכן הסיבה שהמים פורצים מהמזרקה והשומן פורץ מהבטן, כי האדם הוא דבר נוזל ונוח לקבל צורה. אפשר לעשות ממנו מה שרוצים (פרידריך ניטשה).

קרא את ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" שקיבל את ברכת הדרך משר הבריאות וצוות משרדו  "על היוזמה ועל היצירתיות", כפי שהתבטא במכתבו, ותהנה מ-70 מתכונים טעימים שיעניקו לך מראה מצודד ומשקל תקין ויציב ללא סיגופים אתלטיים.

להשיג בטל. 057-811409

 

כל תרח הוא פרח

יום ראשון, 05 לאוקטובר 2008
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter


זה אינו תעלול פרסומת. זהו מתכון לחיים ארוכים ובריאים. אנחנו חיים במדינה צעירה שלא חונכה להזדקן, ולפיכך אנשים מתים בגיל חמישים ונקברים בגיל שמונים, ובין לבין הופכת איכות-חיים לנכות-חיים.להשמנה יש השפעה רצינית על הערכת גילו של האדם. כמות המזון הנצרכת יכולה לעיתים להחסיר או להוסיף עד 20 שנה להערכת הגיל של אישה או גבר ומי שמכמת לא מתקמט.

 "לאכול או לחיות" הייתה הכותרת שהופיעה ב"ידיעות אחרונות" ב-14.12.2003 (כתבת ynet) בכתבה המתארת את תוצאות ניתוח קיצור הקיבה שעבר פרופ' משה ענבר, מנהל המחלקה האונקולוגית במרכז הרפואי איכילוב. פרופ' ענבר שמשקלו הגיע ל-170 ק"ג השיל ממשקלו 70 ק"ג וגזר על עצמו אורח-חיים סגפני על מנת לשמור על ההישג. המזון עתיר-הפחמימות שהיה בעוכריו הוצא מתפריטו והוא למד בדרך הקשה, שצריכת פחמימות מדודה מהווה מנוף לאריכות ימים טובים.

 אמצע החיים או סוף הדרך –  הכול תלוי בתזונה מאוזנת  הנגזרת מצריכת פחמימות מדודה. תפריט מאוזן הוא מרכיב חיוני בהתמודדות עם הזיקנה ובמניעת מחלות כרוניות.

 גוף האדם פועל כמכונה משוכללת מאוד שמודעת לצרכים שלה, ואם לא ישבשו את מערכותיו ולא יסממו אותו במנת-יתר של פחמימות  יצרוך את מזונותיו באופן מאוזן. בלא לחם תישאר מרבית החמאה במקרר ושמן הזית הטעים ישאר ברובו בבקבוק אם לא יתנו לו פיתה וזעתר.  גם מוצרים מן החי כספקי חלבון יסרב הגוף לצרוך ללא הגבלה אם לא יאנסו אותם להחליק במורד הגרון ארוזים בפיתה, בכיסוני בצק, או משוקעים בהררי אורז ותפוחי-אדמה.

 הזיקנה הממארת היא בראש וראשונה כשל תזונתי. זקנים מתים מפני שמערכות הגוף נחלשות ונשחקות לבלתי יכולת לייצר חלקי חילוף. אבל ניתן לנצח את תיקתוק השעון הביולוגי אם נשמרים מפני בגידת הגוף. בסך הכל מדובר בתעלול של הטבע, שמעניק נעורים ורעננות בשפע, וממהר להשתלט על מתנותיו עוד בטרם הספקנו להתרגל, אבל ניתן לרסן את הטבע באמצעות הזנה מאוזנת ושמירה קפדנית על משקל השמור לצעירים.

 כה אמר אחרון הראשונים, שלמה שמיר (93) , האלוף היחיד שנותר מהמטכ"ל הראשון, זקוף קומה וצלול כבדולח: "מהמוות אני לא פוחד. אני פוחד מהאפשרות להיות במצב של חוסר אונים, של צמח. התקווה שלי, שאחרי 150 אמות בריא" ("ידיעות אחרונות" 29.9.2008 ).

 הרי אני כבן שבעים ושש פלוס ארבעה חודשים, מינוס עשרים קילוגרמים של נתחי בשר שהישלתי מעלי בגיל חמישים ושמונה והטבע ומי שמעליו ממלא את רצוני לשמר בקפידה את מה שהוא בנה ביד אוהבת.

 ותודה לרעייתי הבשלנית המקצועית נאוה, שאיתה אני בירח הדבש קרוב ליובל, שדחתה על הסף את העצה מבית-מדרשה של הדיאטה הקלאסית  אשר הופיעה ב"ידיעות אחרונות" ב-14.1.07 תחת הכותרת: איך משפרים את איכות החיים בגיל השלישי .

"….כדאי להימנע משומנים רוויים כמו חמאה, שומן בשר, שמן קוקוס ומרגרינה. על כמחצית מהקלוריות היומיות לבוא מפחמימות מורכבות כמו תירס, לחם, פסטה, תפוחי-אדמה ואורז".

 עם מתכון כזה הייתי אמור להיות בעת הזאת עם עשרים קילוגרמים נוספים ומראה של ישיש בן 96 במחלקת תשושים בבית-אבות. במקרה הטוב נשען על הליכון ובמקרה הרע שקוע בכיסא גלגלים, עדיין מאוהב באישה שאיתי אלא שהדרך לליבה היה עלול להיות רצוף מעקפים.

 

 

קצובת פחמימות מדודה

יום שישי, 16 לנובמבר 2007
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter

 

ד"ר איריס שי, דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרוניות , העומדת בראש המחקר

הבינלאומי שמטרתו להשוות לאורך זמן את יעילותן ובטיחותן של הדיאטה דלת השומן,

הדיאטה דלת הפחמימות והדיאטה הים תיכונית טוענת, שאחד מסודות ההצלחה של דיאטה

דלת פחמימות וודאי טמון בפשטות: "בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה

דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה. כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין

בו פחמימות הוא לכאורה מותר. כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל

היום עם מחברת ועט. הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא

בין 50 גרם ל-60 גרם פחמימות ביום".

 

פרופ' קרל גוגנהיים, שעמד בראש המחלקה לתזונה של ביה"ס לרפואה באוניברסיטה

העברית בירושלים משנת 1949 עד 1974 קבע באנציקלופדיה לבריאות המשפחה ,

הוצאת כרטא 1976 : "פחמימות דרושות לניצול תקין של שומן וחלבון

לא פחות מ-60 גרם ליום.

 

על פי הדיאטה הקלאסית : "התפריט היומי של איש מבוגר צריך להכיל

כ-300-400 גרם פחמימות" ("מזונות האדם ", ד"ר יעקב אילני, הוצאת סיגלית 1980)

 

"בורסת הדיאטות אינה מכונת-אמת. היא דומה ללוח חלק שאפשר לכתוב עליו

מה שרוצים והציבור הוא הצינור החלול שדרכו עוברות המילים הרבות

שנכתבות ונמחקות וחוזר חלילה".

(מתוך ההקדמה לספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות", ספר דק למי

שרוצה להיות דק).

הפנקס פתוח והיד רושמת

דיאטה מאוזנת באדם ובבהמה

יום שבת, 10 לפברואר 2007
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter

דיאטה מאוזנת באדם ובבהמה משקפת את הרכב הרקמות, דהיינו היחס בין שרירים ושומן, ומבטאת מצב של שמירה קפדנית על הרכבו התקין של הגוף.החלבון הוא החומר היסודי בתא החי והצומח ומשום כך הוא המרכיב החשוב בכל החומרים הביולוגיים. החלבון הוא היקר במרכיבי המנה.

בניגוד לאנרגיה הנאגרת ברקמות השומן, אין בגוף עתודות חלבון, ומחסורו מתבטא בפירוק השריר, הפוגע מאד באדם ובבהמה.

בעידן המודרני, כשהאדם והבהמה נייחים, אסור להלעיט אותם במנת-יתר של פחמימות, כי בנסיבות אלו הופכות הפחמימות לשומן, והחלבון שהוא חומר הבניין של הגוף מתמעט, והדרך לבית-החולים קצרה.

רוצים לדעת איך אתם נראים מבפנים? בקרו במכון הווטרינרי בבית-דגן והתבוננו בניתוחים שלאחר המוות בכבשות שאכלו אוכל זול עתיר פחמימות. במו עיניכם תבחינו
בחוסר האיזון. הרבה מאד שומן ומעט מאד בשר.

בשתי הזדמנויות יש כניסה לגופה של הכבשה: בבית-המטבחיים או במכון הווטרינרי בניתוח שלאחר המוות. בשני המקרים הללו נקבע היחס בין שרירים לשומן.

אצל רוב בני-האדם אין כניסה לגופם כל ימי חייהם והבקרה על הרכב הרקמות שלהם לוקה בחסר. לפיכך אין תימה שרוב המיטות בבתי-החולים תפוסות ע"י בני-אדם שלקו באכילה מופרזת ובלתי מאוזנת. עודף משקל מזוהה כגורם סיכון לתחלואה, כגון: יתר לחץ דם, מחלות נשימה, בעיות אורטופדיות, סוכרת ועודף שומנים בדם. גם לסרטן יש זיקה לאכילה מופרזת ובלתי מאוזנת.

הנה סיבה מוצדקת להמלצתי בענין הפקדת פירמידת המזון בידי משרד החקלאות הישראלי
ויש עוד סיבות רבות שאפרט אותן במאמרים הבאים.

 

ומותר האדם מן הבהמה אין ...

מי יאכילנו לחם רב

יום שני, 20 לנובמבר 2006
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter
"השמן והרזה – מדריך עוקף קולוריות"
הוא ספר דק שנכתב למי שרוצה להיות דק/ה.
הספר עושה סדר בצלחת שראתה הכל והופך על
פיה את פירמידת-המזון האמריקאית מבית היוצר
של משרד החקלאות האמריקאי (u.s.d.a)
המופקד על שיווקו של אסם התבואה הגדול בעולם.
הספר מבוסס על אנלוגיה בין תזונת האדם ובין תזונת
בעלי-חיים והוא מוכיח בעליל שמותר האדם מן הבהמה אין,
כי הצלחת של האדם והאבוס של הבהמה אמורים להכיל
אותם אבות המזון, אותם ויטמינים, אותם מינרלים ואותם יסודות קורט.

משרד החקלאות הישראלי מופקד על אביסת בעלי-חיים
ומשרד החקלאות האמריקאי מופקד על אביסת בני-אדם.
משרד הבריאות הישראלי אימץ את פירמידת -המזון
האמריקאית והתוצאה: 60% מהאמריקאים לוקים בהשמנת-
יתר
וישראל אינה מפגרת אחרי ארה"ב באחוזי ההשמנה.
הנוסחה האמריקאית להשמנה היא:
Start with plenty of Breads, Cereals, Rice and Pasta.
צונאמי של פחמימות בבסיס הפירמידה: לחם בלי הגבלה, דגנים, אורז ופסטה
ממליץ משרד החקלאות האמריקאי לאכול כמקור אנרגטי לפעילות גופנית
יומיומית, רצוי שלוש פעמים ביום. 

אבל האמריקאי המדושן, שמתקשה לשלוף את עצמו מהכורסה,
דוחה את הרעיון האתלטי ומוצא מיקלט במועדון השמנים, המשוכנעים
ששמן הוא יפה בזכותן של הפחמימות הידידותיות לציבור הרחב והשמן.

משבח אני את תזונאי משרד החקלאות הישראלי, שתחת פיקוחם והדרכתם
מייצרים מכוני-התערובת מזון מאוזן השומר בקפידה על תיפקודם ובריאותם של
בעלי-החיים במשק הישראלי , ואכן הפרה הישראלית והכבשה הישראלית
הן מן המשובחות בעולם וכך גם שאר בעלי-החיים בישראל הניזונים ע"י
מכוני-התערובת במינון מדוייק ומאוזן.

אשרי וטוב לי שניהלתי את מכון התערובת במשקי על פי הנחיות משרד
החקלאות הישראלי. הנחיותיו של משרד החקלאות האמריקאי כפי שהוא
ממליץ בפירמידת המזון אינן ראויות למאכל אדם ואף לא למאכל בהמה.
אילו האבסתי את בעלי-החיים במשקי על פי המלצות הפירמידה האמריקאית
הייתי יורד מנכסי בגין מגיפת ההשמנה של בעלי החיים שגידלתי.

גידלתי צאן ובקר, גידלתי בעלי-כנף וגידלתי כרס כשהקפדתי לאכול את
מה שלמדתי במשרד הבריאות הישראלי, שבו שרתתי כמבקר מזון
ארבע-עשרה שנה: 60% פחמימות, 30% שומן, 10% חלבון.

כמי שבקיא בפיטום בעלי-חיים נהירים לי גם רזי ההרזייה וכיוון שהחיים
בצל השומן לא חייכו אלי, נתתי למוח הוראת-קבע וקיבלתי זהות חדשה,
שאני שומר עליה בקנאות שש-עשרה שנים רצופות בלי זיגזגים.


נשים מפגינות למען זכויות השמנים בארה
נשים מפגינות למען זכויות השמנים בארה"ב.

קנאת רופאים

יום רביעי, 11 לאוקטובר 2006
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter
הרפואה ההומנית והרפואה הוטרינרית מפגרות זו אחר  זו
באופן הדדי, כל אחת בתחום התמחותה.
כאשר גידלתי צאן ובקר לא הכרתי אף בית-חולים שיקלוט
את בעלי-החיים שנפלו למשכב במשקי. בהמה חולה  אינה
זוכה לאשפוז לצורך הסתכלות ומעקב של אחות  רחמנייה
ורופא תורן שיוזעק להציל את חייה באישון לילה.  אם כלו
כל  הקיצין  מורה  הרופא  הווטרינרי  לשחוט  את הבהמה
ולשלוח  את  גופתה  למכון  הווטרינרי לשם  קביעת סיבת
המוות. כמגדל צאן ובקר ועופות שימשתי אח רחמן ומיילד
והייתי  מצויד  בתכשירים ומזרקים וחומרי חיסון בהיעדר
בית-חולים,  ושחיטות-אונס  לימדוני  פרק  חשוב   בהזנת
בעלי-חיים. 

עניין רב נודע לקביעת ההרכב של גוף בעלי-החיים,  לא רק
כדי  לעקוב  אחר  פעולות תזונתיות, אלא גם לשם שיפוט
טיב הטיבחה, כלומר היחס בין שרירים ושומן.

הרכב הגוף ניתן לקביעה ע"י בדיקתו לאחר השחיטה, ואכן
שחיטת-אונס  הציגה  בפני  את  תמונת  היחס  בין  כמות
השרירים  והשומן.  בנסיבות  אלה  הייתה  לי  ביקורת  על
ההזנה  הנכונה  של  הבהמה,  שתכליתה  ליצור  איזון  בין
החלבון והשומן ולמנוע הפרזה בפחמימות.

מכוני- התערובת  מייצרים  מזון  מאוזן השומר בקפידה על
תפקודם  ובריאותם  של בעלי-החיים בישראל, ואכן הפרה
הישראלית  והכבשה  הישראלית  הן מן המשובחות בעולם
וכך  גם  שאר  בעלי-החיים  בישראל  הניזונים  ע"י  מכוני-
התערובת במינון מדויק ומאוזן.

ונהפוך  הוא  ברפואה  ההומנית.  בני-אדם נהנים  משרותי
רפואה מתקדמים ומאושפזים ללא היסוס במקרים דחופים
לצורך  הסתכלות  וריפוי,  אולם הבקרה על הרכב הרקמות
לוקה  בחסר  ורוב המיטות בבתי-החולים תפוסות ע"י בני-
אדם  שלקו  באכילה  מופרזת.  עודף-משקל  מזוהה כגורם
סיכון לתחלואה, כגון: יתר לחץ-דם, מחלות נשימה,  בעיות
אורטופדיות,  סוכרת  ועודף  בכמות   השומנים  בדם.  גם
לסרטן יש זיקה לאכילה מופרזת.

פרט למזון סוסים (סובין) שהומלץ לבני-אדם,  טרם נעשה
חיקוי  להזנה  המדויקת  של  מכוני-התערובת   והרפואה
ההומנית  חסרת  אונים כפי שמבטא א.י.ל. ביטאון האגודה
הישראלית  לסוכרת  בגליון  יוני  2001 : "למרות הידע על
הפתופיזיולוגיה  של  תסמונת  ההשמנה  נכשלות  תשעים
וחמישה אחוז מהדיאטות בטווח הארוך".

ליצרני  המזון  יש  עניין  ברור  לעורר  התמכרות  ומפליא
שהצליחו לגייס ללגיונות של צרכני הפחמימות דווקא  את
האדם,  הרואה  עצמו  כנזר  הבריאה,  ולא   את   הבהמה
הניזונה מידו של האדם.

פלצבו  (placebo) 

"פלצבו  זו  תרופת-דמה  שכינויה  בעברית  אינבו. תגובת
הפלצבו   היא   הגשמת     ציפיות   שהכאב  יחלוף.  ככל
שהציפיות  גבוהות יותר,   תגובת  הפלצבו  תהיה  יעילה
יותר.  לפיכך  מרכיב  של  פלצבו  קיים  בכל  שיט  ריפוי
ומותר  לעשות   בה   שימוש   לרווחתו    של     החולה
(פרופ'  לנוירולוגיה  אבינועם  רכס,    "ידיעות אחרונות"
13.9.02).

תרופה זו אינה בשימוש הרפואה הוטרינרית בגלל הקושי
לשכנע את הבהמה שתפתח ציפיות.

תרופות-דמה ודיאטות-דמה  אפשר  למכור  רק לבני-אדם.

 

בני-אדם נולדו לסבול

יום רביעי, 11 לאוקטובר 2006
שיתוף...Print this pageEmail this to someoneShare on FacebookTweet about this on Twitter

כל בעלי-החיים חוץ מבני-האדם יודעים, כי עניינם העיקרי של החיים הוא ליהנות מהם.

 

 

ישראל העכשווית מוכת-הדיאטה עדיין מגששת אחר פתרון
שתכליתו להתנפל על החיים. לא על האוכל. אווזים אינם נוטים לאכילת-יתר, ואם לא ידחסו לגרונותיהם
את המזון באמצעות מכונת-האבסה יאכלו, ישבעו ויותירו,
ואם לא חיבלו בכנפיהם יעופפו להנאתם במרומי השמים
וישקיפו על בני-האדם שיהיו בעיניהם כחגבים.

בורסת-הדיאטות אינה מכונת-אמת. היא דומה ללוח חלק
שאפשר לכתוב עליו מה שרוצים והציבור הוא הצינור
החלול שדרכו עוברות המילים הרבות שנכתבות ונמחקות
וחוזר חלילה.

בעולם המערבי נימנו כארבעים אלף יועצי תזונה המנפקים
מרשמי-הרזייה שיש בהם מנה גדושה של אשליות.

מכיוון שהכרתי מתוך עבודתי את שתי האסכולות,
מדע התזונה ההומני ומדע התזונה הווטרינרי, החלטתי
לשים את מבטחי במדע התזונה הווטרינרי. התזונאים
מהתחום הווטרינרי מדברים בשפה אחת ובדברים אחדים
והמיפוי שלהם מדויק בתיאור האורגניזם של בעלי-החיים.
לכל מכוני התערובת המספקים מזון לבעלי-חיים תורה אחת
המבוססת על הרכבו של גוף בעל-החיים.

גם מכון התערובת שקיימתי במשקי לצריכה עצמית
התבסס על אותו עקרון וזה היה סוד הצלחתי בגידול צאן
ובקר ובעלי-כנף. לא נזקקתי לשרותיהם של 40,000 יועצי
תזונה על מנת להבין כיצד לשמר את גופה של הכבשה
ומכאן למדתי כיצד לשמר את הרכב גופי שהרכבו לפי
פרופ' אהרון בונדי בספרו "הזנת בעלי-חיים" הוא כדלהלן:

59% מים, 18% חלבון, 18% שומן, 4.3% אפר.
1 גרם חלבון ו-1 גרם פחמימות לכל ק"ג משקל גוף
ישמור על האיזון לתמיד. עודפי פחמימות הופכים
לשומן ובלעדיהן תישאר החמאה במקרר והשמן בבקבוק.

 

ומה אומר מדע התזונה ההומני? לכל ק"ג משקל גוף
1 גרם חלבון ו-5 גרם פחמימות בברכת משרד החקלאות
האמריקאי, המופקד על שיווקו של אסם התבואה של
ארצו ולתכלית זאת הציב את הפחמימות בבסיס
פירמידת המזון, לשמחת לבם של יצרני המזון שצוחקים
כל הדרך לבנק.

אילו גידלתי את בעלי החיים שבמשקי בשיטה זו של
חוסר איזון בתפריט הייתי יורד מנכסי.

חבל מאד שמשרד הבריאות בישראל מאמץ את
פירמידת המזון האמריקאית כמודל חיקוי
. מי שעיניו
בראשו רואה את התוצאות הקשות של ההמלצות
האמריקאיות. למעלה מ-60% מהאמריקאים לוקים
בהשמנת-יתר וישראל אינה מפגרת אחרי ארה"ב באחוזי
ההשמנה שהולכים וגדלים משנה לשנה.


Dreamhost review