"בארץ מדובר על מעל 400 אלף סוכרתיים מאובחנים ומספר דומה
של אנשים במצב של טרום סוכרת, שחלקם הגדול יהפוך לסוכרתיים.
אם ניקח בחשבון גם 200 אלף סוכרתיים שלא יודעים שכבר לקו
במחלה, נגיע לכמיליון איש בישראל, בכל הגילים, שמאזן הסוכר
שלהם אינו תקין. לאחרונה, עם מגיפת ההשמנה, רואים אותה גם
אצל ילדים". ("אנשים מתוקים לחיים ארוכים" ד"ר משה זילבר).
זוהי מארת השמנים, שהציבו לפניהם שעון-חול, שנועד לחתוך
באכזריות את ימיהם ולקצץ את שעותיהם למנות קטנות של חיים
ומנות גדולות של אוכל עתיר-פחמימות.
"אנחנו חיים במדינה צעירה שלא חונכה להזדקן, ולפיכך אנשים
מתים בגיל חמישים ונקברים בגיל שמונים, ובין לבין הופכת
איכות-חיים לנכות-חיים". (מתוך ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות").
"פירמידת המזון המפורסמת של משרד החקלאות האמריקאי (USDA)
שפורסמה לראשונה ב-1992 בנויה על בסיס מדעי רופף ועוותה במטרה
לקדם את מוצרי החקלאות האמריקאית, כמו לחם, פסטה, תפוחי-אדמה…",
"EAT, DRIK AND BE HEALTHY"
ספרו החדש של פרופ' וילט, ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת הרווארד
בארצות הברית.
35,000 ספרי-דיאטה מנסים לטפל בבעיית ההשמנה מזה למעלה משלושים
שנה ואף על פי כן 95% מהדיאטות נכשלו .
וויליאם בנטינגטיפל בפתרון הבעיה. ספר חובה לכל דיאטן ודיאטנית!!!
המהפכה התעשייתית, שמתוארכת בשנים 1797-1878 יצרה עולם מודרני שהחל להתהוות בתהליך הדרגתי של מעבר משיטת ייצור ידנית לשיטת ייצור ממוכנת, תהליך שהשפעתו חוללה שינויים מהפכניים בכל תחומי החיים. התיעוש החליף את עבודת-הכפיים והתחבורה הממונעת החליפה את השימוש ברגליים. הצו הבראשיתי שהושת על האדם לאמור "בזיעת אפיך תאכל לחם" כבר לא היה רלוונטי, כי הלחם הוצע לכל דורש בחנויות המכולת שצצו בערים שניבנו בקצב מואץ בתהליך האורבניזציה.
מכיוון שהושבתו אבריהם של תושבי הערים החלה השמנה הדרגתית של האוכלוסיה והתפתחה לממדים שהצריכו התערבות רפואית. רעיונות שונים שהציעה הרפואה להפחתת משקל כשלו בזה אחר זה, כגון צום קל, לעיסה איטית, אכילת קרקרים ועוד. האוכלוסיה הלכה ותפחה לממדים בלתי נסבלים.
את הפתרון להשמנת-יתר מצא וויליאם בנטינג (1797-1878) נגר אנגלי שהוכר על ידי האקדמיה כאבי הדיאטה דלת הפחמימות . בשנת 1860 הגיעו רעיונותיו לאמריקה והפכו למותג. בשנת 1890 זכתה משנתו להכרה מדעית כדיאטה המיועדת לשמנים בעלי הרגלי-ישיבה –
The Banting diet is confirmed for any obese person of sedentary habits. www.second-opinions.co.uk
דיאטת בנטינג תקפה גם היום והתואר שהעניקה לו האקדמיה כאבי הדיאטה דלת הפחמימות תקף גם הוא ואינו נופל בחשיבותו מתוארו של היפוקרטס (400 לפניה"ס), אבי הרפואה המערבית, שכל רופא מבטיח לו בשבועה לקיים את חובותיו כלפי החולים.
במבוא לספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" נסמכתי על וויליאם בנטינג, אותו נגר זכור לטוב, וגייסתי את מישנתו הסדורה במטרה להראות לקוראים את האור הגנוז באכילה הנכונה, לנתץ שיקוצים של ארוחות שחיתות ולהתיז קצת מים קרים על תזזית-הפחמימות הלוהטת.
ובאשר לפעילות אתלטית המומלצת בכל ספרי הדיאטה, בואו נודה: ככלות הכל לא מדובר במופת של הגיון צרוף. בעידן הטכנולוגי לא ניתן להפוך אומה שלמה למעין אגודת ספורט. מן הטעם הזה יש להתחשב בהרגלי הפעילות כשמדברים בהרגלי אכילה וצריך שיהיו חופפים. כולנו בעלי הרגלי-ישיבה בכורסת המנהלים, במושב המכונית, בכורסת הסלון ובשאר מושבים נינוחים אל מול הממחשב או אל מול מירקע הטלויזיה. המצאות מפנקות נולדות חדשות לבקרים ומשחררת אותנו מפעילות גופנית מינימלית ואנו חווים עשרים וארבע שעות ביממה את נצחון הטכנולוגיה על אברינו.
פירמידת-המזון האמריקאית-ישראלית מחייבת שריפת קלוריות בלתי פוסקת על ידי פעילות גופנית מפרכת, שאינה מתחשבת בנפלאות-הטכנולוגיה, שתכליתן לפטור את בני האדם מכל מאמץ גופני.
ספורט שייך לעולם הבידור וספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" פונה למיטיבי-שבת עם משקל-יתר ברוח ספרו של בנטינג הנגר, שעמד בקריטריונים המחקריים המחמירים ביותר, ורמתו אינה נופלת ממחקרים מלומדים רבי מלל פתלתול.
תמצית הווייתו של ספרי היא, אכול פחמימות במינון זעיר-זהיר, כמו תרופה רעילה-מועילה, ומי שאינו מכמת בפחמימות מתקמט.
עיין ברשימת 67 המתכונים בתוכן העניינים ועקוב אחר המתכונים הנוספים שיפורסמו בכתבות הבאות.
ההברקה שבכותרת יצאה מפיו של בנג'מין פרנקלין (1706-1790), מדינאי אמריקאי, דיפלומט ומדען, שמת בשיבה טובה, כי ידע מה לשים בצלחת וכמה. "הטרגדיה של החיים היא, שאנו נעשים זקנים מוקדם מדי וחכמים מאוחר מדי", פסק פרנקלין והקדים חוכמה לזיקנה.
להזכירכם, שבמאה ה-18 רק 6 אחוז עברו את גיל ה-60 בעולם המערבי והטבע העניק לפרנקלין 24 שנים נוספות כפרס על מצויינות בנימוסי שולחן. כמי שאמון על מדעי הטבע היו לו תובנות ביחסי הגומלין שבין האדם והטבע. האדם מתגרה בטבע, והטבע משיב מלחמה ונקמה. אדם הצורך מזון יותר ממה שהוא צריך על פי חוקי הטבע לא יזכה לאריכות ימים, כי צינורות החיים יסתמו מהעודפים.
מפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוחלת החיים בישראל היא 80.61 , גיל שאליו אני הולך וקרב. לפיכך התעודדתי מן הכתבה שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב-19.12.2008 תחת הכותרת"בעלי המאה" ובה מבטיחים מדענים להאריך את חיי האדם עד 200 ואפילו עד 500 שנה. על פי ממצאי המחקר, כפי שמסביר פרופ' מנחם רובינשטיין, חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית במכון וייצמן,"המדע יודע היום בוודאות, שאם אוכלים פחות – חיים יותר. אין דבר כזה למות מזיקנה. מתים ממחלה".
ומוסיף שותף למחקר זה, ד"ר חיים כהן: "המחקרים מראים יחס הפוך בין צריכת קלוריות לבין הארכת החיים. צמצום הקלוריות ב-30% מאריך את החיים באותו שיעור", וכלשונו של בנג'מין פרנקלין – "אורךהחגורה עומד ביחס הפוך לאורך-החיים".
ברוח זו כתבתי את הדברים הבאים בספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" (עמוד 60):
"הזיקנה הממארת היא בראש וראשונה כשל תזונתי….אבל ניתן לנצח את תיקתוק השעון הביולוגי אם נשמרים מפני בגידת הגוף…..ניתן לרסן את הטבע באמצעות הזנה מאוזנת ושמירה קפדנית על משקל השמור לצעירים". בספר וניספחיו מוגשים לקורא 67 מתכונים שבכוחם לנווט כל חוש פנוי הישר לתוך הצלחת, בלי תחנות-ביניים בכרס ובירכיים. הספר הוא האינסטלטור שפותח סתימות בצינורות החיים ועושה סדר במשק הפחמימות ובצלחת שהייתה מפוצצת מפצצות-המיצרר הפחמימתיות.
תחושת האופוריה אחרי הנצחון המוחץ במלחמת ששת הימים הניבה החלטה של שר הבטחון משה דיין
להכין את צה"ל למלחמה הבאה במתכונת של "צבא קטן וממזרי", כלשונו, שלא יהיה כבד ומסורבל, ויבצע את משימותיו בניידות קלילה.
אבל הנצחון המוחץ הזניק את הכלכלה הישראלית ואוכלוסיית ישראל שמנה לבלתי הכר. 42 שנה של תרבות אכילה דורסנית, חסרת מעצורים ועתירת פחמימות.
וקציני צה"ל הם אכלנים אקטיבים וספורטאים פסיבים, כפי שמשתמע מנאומו של אל"מ יוסי היימן, מפקד בה"ד 1 בסיום קורס קצינים ("הארץ" Online "קצין רזה לדוגמה"):
"בדיוק כמו שאישה לא מטופחת תתקשה למכור קוסמטיקה, כך צה"ל יתקשה להעניק תחושת בטחון לאזרחי המדינה אם הקצינים שלו יהיו במשקל שאינו מאוזן. מובן שלא כולם חייבים לתפוס מקום ראשון בכושר גופני, אבל צריך להיות בכושר שמאפשר לתפקד ביעילות. לשמור על משקל סביר זה גם עניין תרבותי".
את הרעיון של "צבא קטן וממזרי" יישם חיזבאלה בצפון וחמאס בדרום ואנחנו בצרות.
כשמדובר בהפחתת משקל אזי פחות הוא בדרך כלל יותר.
רבותי, ההיסטוריה חוזרת
הקרב נגד מואב מתואר בספר שופטים כלוחמה של המשועבדים הרזים נגד העם המואבי השמן.
תחילה מותת אהוד בן גרא את עגלון מלך מואב שתואר כ"איש בריא מאד", אחר כך הכניע את
צבאו: "ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש כל שמן וכל איש חיל ולא נמלט איש.
ותיכנע מואב ביום ההוא תחת יד ישראל ותשקוט הארץ שמונים שנה" (שופטים ג כ"ט ל').
אלה הם פני הדברים כאשר פני הצבא כהיקף המותניים של מפקדיו.
הפתרון
קצובת פחמימות מדודה, בהתאם למימצאי המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג בראשותה של
ד"ר איריס שי וזכה לפרסום בעתון המדעי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".
תמצית המחקר: שינוי התפיסה המסורתית כי המרכיב המרכזי בצלחת הוא לחם, תפוחי-אדמה ואורז.
בספרי "השמן והרזה" ונספחיו מצויים 67 מתכונים טעימים ובריאים, שנותנים מענה לצריכת
מזונו של האדם לשובע ולשביעות-רצון על המשקל ומול הראי.
עודף משקל גופך הוא תוצאה של עודף המזון שאכלת ושילמת עבורו מחשבון הבנק ההולך ופוחת.
בימי מיתון כלכלי מן הראוי להציץ לקידמת-הכרס המשתקפת בראי מול נסיגת כלכלת-הבית המשתקפת בחשבון הבנק.
יודע חקלאי פיקח, שתירס מגדלים במשך חודשיים-שלושה עד השיווק, ועגל-מרבק מגדלים 12-13 חודש עד לשיווקו (אם הוא נשאר בחיים).
הדעת נותנת שתירס הוא חומר גלם זול שניתן להפיק ממנו רווחים נאים, ופירמידת המזון מבית-היוצר של משרד החקלאות האמריקאי מציבה את התירס בבסיסה.
טוב לכלכלת ארה"ב שמגדלת מעל 300 מיליון טונות תירס בשנה, כמחצית מהתוצרת העולמית.
הבשר הוצב כמעט בראש פירמידת-המזון, במקביל למזונות עתירי שומן, והוגדר כמזיק לכליות כשהוא נצרך בעודף.
בשונה מתירס שעלות גידולו נמוכה, ההוצאות הכבדות על גידולו של עגל מרבק אינן מותירות לחקלאי הכנסה מספקת ועליו להשלים את הכנסתו מגידולי-שדה שעלותם מועטה.
את עיקר הרווח עושים המסעדנים על תפריטים פחמימתיים, שאתם משלמים עבורם לפחות פי שבעה מעלותם הבסיסית. הרווח הזעום ביותר מופק ממנות בשר כגון אנטריקוט. כשאתם מזמינים סטיק תתקלו בפניו החמוצות של המלצר שהחמיץ את הבונוס השמור לכל המרבה במכירת תפריטים עתירי פחמימות. מכירת הסטיק אינה מניבה תמורה שעשויה לתגמל את המלצר.
תירס, חיטה, אורז ומוצריהם מוצבים בבסיס פירמידת-המזון האמריקאית-ישראלית ואותם אנחנו צורכים כמזון בריא בהמלצת יועצי התזונה השומרים עלינו מצריכת יתר של בשר ומלעיטים אותנו בתפריטים עתירי פחמימות עם טעם של עוד ועוד ועוד, כי סוכר דורש סוכר, אורז דורש אורז, תפוחי-אדמה דורשים תפוחי-אדמה, תירס דורש תירס, מתוק דורש מתוק ולחם דורש לחם. הפחמימה פותחת מגה-תיאבון ובאותו יחס של תפיחת הגוף הולך ותופח המינוס בבנק.
צריכת המזון השנתית של האדם היא פי 15 ממשקלו התיקני. אולם אם יסממו אותו במנת-יתר של פחמימות יכפיל את צריכת המזון שגופו נזקק לו, ובלא כל מאמץ יסתכמו מצרכי המזון העודפים שהוא בולע במשך השנה בשיעור של 1000 ק"ג ויותר. חור קטן לאדם בגרונו הבולע את כל ממונו.
אין ארוחות חינם.
"כולנו נהיה רזים יותר בעקבות המשבר העולמי", אמר זהר גושן, יו"ר רשות ניירות הערך, בהציגו תחזית פסימית בפני ועדת הכספים של הכנסת.
וויליאם בנטינג היה נגר אנגלי שחי במאה ה-19 , לא תואר ולא הדר לו,
איש שמן וחולה, עשה בית-ספר לעוסקים במדעי התזונה ואילץ את האקדמיה
להעניק לו את התואר המכובד אבי הדיאטה דלת הפחמימות,
תואר שאינו נופל בחשיבותו מן התואר של הרופא היווני שחי 400 שנה
לפני הספירה והאקדמיה רואה בו עד עצם היום הזה אבי הרפואה המודרנית.
הרופא הקדום היפוקרטס חיבר את שבועת הרופאים התקפה עד היום.
כל רופא בישראל ובעולם נשבע עם תום לימודיו לפעול ביושר ובכל יכולתו
למען החולה ולהיות נאמן תמיד למקצועו, ללא שיקולים זרים.
130 שנה אחרי מותו הייתה עדנה לשיטת ההרזיה של וויליאם בנטינג
על פי מימצאי המחקר שנערך בקריה למחקר גרעיני בראשות ד"ר איריס שי,
ראש צוות המחקר הבינלאומי, מהמחלקה לאפידמיולוגיה והמרכז הבינלאומי
לבריאות ותזונה באוניברסיטת בן-גוריון. ממצאי המחקר התפרסמו בתאריך
17 ביולי 2008, בעיתון המדעי היוקרתי "ניו-אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".
על פי פרסום מטעם דובר אוניברסיטת בן-גוריון בתאריך 30.11.2008
"חשיבות המחקר הישראלי, שנעשה בשיתוף פעולה בינלאומי, היא בהיקפו, אורכו,
באחוזי ההתמדה הגבוהים ובהיקף הבדיקות שנערכו בקרב המשתתפים.
מימצאים אלו עשויים להביא לפריצת דרך ולשינוי התפיסה המסורתית
כי פחמימות כגון לחם, תפוחי אדמה ואורז צריכות להיות מרכיב מרכזי בצלחת".
הדיאטה דלת הפחמימות אינה יתומה מאב. יש לה אבא ויש לה ביסוס מדעי ומן הראוי
שתעוגן בחקיקה שבועת הדיאטניות והדיאטנים לאבי הדיאטה דלתהפחמימות וויליאם בנטינג
לפעול ביושר ובכל יכולתם למען הנזקקים לשרותיהם ולהיות נאמנים תמיד למקצועם,
ללא שיקולים זרים, והיינו אור לגויים במיגור מגיפת ההשמנה העולמית.
14 שנות ניסיון כמבקר מזון במשרד הבריאות ועשרות שנות
ניסיון בהזנת בעלי חיים לימדו אותו,שאותם רכיבי תזונה המצויים בצלחת מצויים גם
באבוס, אלא שדיאטות-דמה כמו תרופות-דמה (פלציבו) אפשר למכור
רק לבני-אדם ובהצלחה לא מבוטלת עפ"י מצבה של בורסת-הדיאטות.
עיסוקו העכשווי של המחבר – הקניית הרגלי תזונה המבוססים על צריכת פחמימות מדודה והנפקת מירשמים מרזים.
פרטים, יעוץ והכוונה ניתן למצוא בבלוג ובטלפון או דוא"ל.
14 שנות ניסיון 