בלוג השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות

אם לשפוט לפי היקף מכירת הפרחים ביום האב, לא הרי יום האב כהרי יום האם, שכולו שופע פרחים בשלל צבעים, ונחילי אדם נושאים זרי-פרחים וממהרים להעניק אותם לנשותיהם או לאימותיהם שהיניקו אותם בילדותם. את האבא יינקו כשיגדלו. האב הוא בנקאי שהטבע ומי שמעליו העניק למשפחה, ולבנקאי לא נהוג להביא פרחים.

וכבר עמדו קדמונינו על כך, שפוחת והולך הדור, ואמר רבי יוחנן "טובה ציפורנם של ראשונים מכריסם של אחרונים" (יומא ט ע"ב).

ואף על פי כן, תפארת האב ברעייתו וביוצאי חלציו, שמרעיפים עליו אהבה רבה, והאהבה היא הדבר החשוב ביותר בחיים. חבל שלא מלמדים את המקצוע הזה במוסדות החינוך. וכשיוצאי חלציך מחבקים אותך בחום אתה נסוג אל הילדות ושואל את עצמך: מה קורה לילד שבתוכי. הילדות, כמה שהיא קצרה, היא לא דבר שאתה משאיר מאחור. היא תגיח פתאום מאיזו פינה, בהפתעה, בלי דעת מראש מהיכן צצה.

שלמי תודה ליוצאי חלצי שהעניקו לי איכות חיים והעלימו ממני את תאריך התפוגה.

ואלה שמות יוצאי חלצי שיבואו על הברכה:

אסנת, בתי הבכורה וראשית אוני.

עמית, הבן יקיר לי.

יריב ומירב תאומים טובי תואר.

גל נכדתי היפה בבנות.

ליאל, נכדתי היפהפיה.

אלעד, נכדי התלמיד המצטיין.

מושיק נכדי שהגיע למצוות ולמעשים טובים.

נדב, נכדי הממולח שבחבורה.

טל, נכדתי, אדמונית ויפת עיניים,

ולמלכה האם, נאוה רעייתי המתוקה, הפרח הנדיר ששקול כנגד כל זרי-הפרחים שהעניקו לה ביום האם.

זוהי קבלת הפנים לגולשים המחפשים בגוגל מידע על הדיאטה דלת הפחמימות. הרבה ספיקות ותמיהות והתראות ושאלות מיתממות שלא באמת מחפשות תשובה:

האם הדיאטה היא טובה? האם היא עניין של אופנה, או שהיא הדיאטה הטובה מכולן? דיאטה דלת פחמימות מדכאת לטווח ארוך, טוענים חוקרים באוסטרליה. פעילות גופנית ותזונה מאוזנת ממליצים המומחים ולא נותנים תשובות ברורות. היכן לשון המאזניים? אילו אבות מזון מניחים על כל אחת מכפות המאזניים? הכול עמום ומעורפל. מקהלת רקע של שוללי הדיאטה דלת הפחמימות מקבלת את פניו של הציבור הרחב והשמן המחפש מזור למצוקתו ומחקר שהיה או לא היה קובע: "דיאטה דלת שומן טובה יותר לטווח הארוך", אבל ההיסטוריה בת ארבעה עשורים של דיאטה זו היא הביוגרפיה של הציבור הרחב והשמן.

אחר כך באה נחמה פורתא: STAMED מרכז הרופאים המומחים מציג מחקרים שהניבו תוצאות טובות בדיאטה דלת פחמימות, אבל בהסתייגות, בגלל אורכם של המחקרים שנמשכו 24 חודשים בלבד.

מקץ עשרים שנה של קצובת פחמימות מדודה אצלי הכול בסדר ואשריי שלא שעיתי להסברים מלומדים שניסו לפרק לי את המוח לרמה מולקולארית בניסיון לפמפם לי מזון עתיר פחמימות מרגיע, טעים וממכר. הצלחה או כשלון בשפת הדיאטה נשקלים בקילוגרמים ועודף המשקל הכולל בישראל על פי נתוני משרד הבריאות ב-2004 היה כ-30,000 טון ("ידיעות אחרונות" 11.3.2004). בינתיים חלפו שש שנים מאז הסקר וכבר לא סופרים את עודפי הטונות שאוכלוסיית ישראל סוחבת עליה בממדים אינפלציוניים, וגם את חולי הסוכרת הפסיקו לספור כשהגיעו למיליון .

המחלוקת בין חסידי הדיאטה דלת השומן ובין חסידי הדיאטה דלת הפחמימות מבטאת את הויכוח בין הווטרינריה ובין הקרדיולוגיה.

פירמידת המזון של משרד החקלאות האמריקאי היא חסידת הדיאטה דלת השומן ועתירת הפחמימות, והקרדיולוגיה מסלקת מהצלחת את הקמח ואת הסוכר, כמפורט במאמרי מיום 4.2.2010 תחת הכותרת "אם אין קמח אין כרס".

בינתיים מנצחים כוחות השוק והאמריקאים לא טועים גם כשהם לא צודקים. את התוצרת החקלאית שלהם חייבים למכור By hook or by crook .

לחץ על התמונה להגדלתה

חג שבועות מוזכר במקורותינו כחג הביכורים וחג מתן תורה, ועל פי המסורת חל יום הולדתו של דוד מלך ישראל בחג שבועות וכן גם מועד פטירתו. בהקשר זה נקראת מגילת רות בחג שבועות. רות היתה סבתא רבתא של דוד כמתואר בסוף המגילה.

אולם ראשיתה של המגילה בבצורת ורעב בשדות בית-לחם "וילך איש מבית-לחם יהודה לגור בשדה מואב, הוא ואשתו ושני בניו. ושם האיש אלימלך ושם אשתו נעמי ושם שני בניו מחלון וכליון…." (רות א א-ב).

מדורת השבט

מגילת רות מקפלת בתוכה ערכים של אהבה והקרבה, חסד וחמלה, אלמנות ושכול, עוני מרוד, אהבת-אדם ואהבת-הארץ, עבודת-אדמה ועבודת אלוהים, ואנוכי עבדכם הוספתי קיסם למדורה.

סיפור העלילה מתרחש בין שדות בית-לחם השדופים מחמת הבצורת ובין שדה מואב השוכן בארץ פוריה המצמיחה רוב תבואות ומרעה דשן. ארץ מקנה אשר ממנה השיב מישע מלך מואב הנוקד מס למלך ישראל   "מאה  אלף  כרים  ומאה  אלף אילים צמר"    (מלכים ב ג,ד). מואב עשירה במי נחלים ומקבלת גשמים יותר מארץ יהודה שממולה, וכך קרה לא פעם שבמואב היתה שנת שובע, וביהודה היתה בצורת ותושביה עברו לגור בשדה-מואב. כך עשו אלימלך ונעמי מבית לחם יהודה בהיות רעב בארצם.

במקרה שלפנינו לא מדובר בהגירה המונית מחמת הבצורת אלא במשפחה בודדת שהלכה אחר המיית בטנה לארצם של אנשים גרגרנים ומדושנים ולא הסתפקה במועט כנהוג בשבט יהודה בימים ההם.

ההתבדלות מחוקי העמים השפיעה על מבנה המשפחה היהודית העתיקה, וגם על המטבח והמלתחה. מידות גדולות לבשו המואבים, שלא היו בררנים בהרגלי אכילה ופני האומה המואבית היו כהיקף המותניים של מנהיגיה. עגלון מלך מואב היה  "איש בריא מאד" (שופטים ג יז) ומידגם מייצג של האומה המואבית השמנה משתקף בספר שופטים ג כ"ט: "ויכו את מואב בעת ההיא כעשרת אלפים איש, כל שמן וכל איש חיל".

אין תימה שאלימלך ושני בניו, מחלון וכליון, ספו במגיפת-ההשמנה שפקדה את  מואב והותירה אחריה מצבת זכרון לעם שנכחד מהשמנת-יתר.                           נעמי מתגלה כאשה אחראית וחזקה, אוהבת את כלותיה והן משיבות לה אהבה, תכונה נדירה בין כלה וחמותה, ורות רואה בה מודל חיקוי לענווה ומחפשת דרך חיים שונה:  "ורות דבקה בה… אל אשר תלכי אלך, ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלוהיך אלוהי. באשר תמותי אמות ושם אקבר, כה יעשה לי ה' וכה יוסיף כי רק המוות יפריד ביני ובינך".

השיבה משדה-מואב לשדות בית-לחם

שתי הנשים מגיעות לבית-לחם בתום מסע רגלי מפרך, מהלך שלושה-ארבעה ימים ומתקבלות באהבה ובחמלה . עשר שנות בצורת לא הותירו חותמן בשבט עובדי האדמה החרוצים, כורמים ויוגבים המוציאים את לחמם מן הארץ בזיעת אפם וניזונים בשנים שחונות מזמרת הארץ שאגרו לשעת חירום כפי שלמדו מהאבות המייסדים:  "והרעב כבד בארץ… קחו לכם מזמרת הארץ בכליכם והורידו לאיש מנחה. מעט צרי ומעט דבש, נכאת ולוט, בטנים ושקדים" (בראשית מ"ג א-יא). אבותינו ידעו לשמר דבלים וצימוקים ותמרים, גבינות קשות ומרקחות שסיפקו את צרכיהם הבסיסיים מבלי להיות מזי-רעב גם בשנות בצורת.

נימוסי השולחן של רות המואביה

רות המואביה עמדה במבחנים קשים על מנת להסתפח לעם ישראל.  היא היתה רעבה בבואה ללקט בשדהו של בועז, אבל לא היתה רעבתנית: "ותאכל ותשבע ותותר" (רות ב יד), תכונה שלא ניתן לייחסה לעם המואבי הגרגרן שאכל מכל הבא לפה כלחוך השור ולא הותיר פירור אחד בתום ארוחתו.

ההשקעה הגנטית של רות ובועז (רות ד  יג,כא,כב)

"ויקח בועז את רות ותהי לו לאשה…. ובועז הוליד את עובד, ועובד הוליד את ישי, וישי הוליד את דוד".

ודוד אדמוני עם יפה-עיניים, יודע נגן ונעים זמירות ישראל, ולו יאתה המלוכה.

יום אחד סקרתי את האוכלוסיה המתרחצת בחוף ת"א וגיליתי שאני חולק עם רוב המתרחצים בעיה משותפת: האוכל שירד במורד הגרון נשאר לנוח בגוף ולא ממהר להתפנות.

בדיקה מעמיקה בספרות המקצועית העלתה מימצאים שונים ומשונים באשר לדיאטה דלת שומן לעומת דיאטה דלת פחמימות, אולם לא מצאתי נתונים סטטיסטיים המעידים על פגיעה כלייתית כתוצאה מדיאטה דלת פחמימות. לפיכך שמתי נפשי בכפי ואימצתי קצובת פחמימות מדודה המבוססת על 1 גרם פחמימות ל-1 ק"ג משקל גוף תקני ותוך ארבעה חודשים נשלו ממני 20 ק"ג. גם הדיאטנים והתזונאים לא הציגו נתונים סטטיסטיים באשר לפגיעה כלייתית כתוצאה מדיאטה דלת פחמימות. הם הודו בהישגיה המרשימים של דיאטה זו בטווח הקצר, אבל הפגיעה בכליות צפויה להתרחש בטווח הארוך, כך ניבאו, כך למדו.

"ההגבלות שבדיאטה דלת פחמימות סותרות את כל מה שאנו יודעים על שיפור הבריאות ומניעת מחלות באמצעות אכילה נכונה" (ארגון הדיאטנים האמריקאי).

בחג השבועות הבא עלינו לטובה ולברכה ימלאו לי שבעים ושמונה שנה ולקצובת הפחמימות המדודה, פרי פיתוחי, ימלאו עשרים שנה, ועם הצלחה לא מתווכחים. עשרים שנה עודפי הפחמימות הפכו לצרה של אחרים. אני לא בסרט הזה. כל בוקר אני נשקל על מנת לוודא שמשקל גופי לא השתנה מיום האתמול ויש לי סיבה טובה לחייך מול הראי, שמחזיר לי חיוך רחב ועושה לי את היום.

מהי דיאטה?

דיאטה היא ויתור על ארוחות שחיתות, ויתור על ריגושים וסיפוקים רגעיים, על מנת לשמר לטווח הארוך את מערכות הגוף ולגונן עליהן מפני פגיעה כלייתית, סוכרת, לחץ-דם, שומנים בדם ושאר תחלואים שמקורם בצלחת.

על מנת לחדש את רישיון הנהיגה המזדקן  שלי מחובתי להציג בפני רשות הרישוי אחת לשנתיים אישורים רפואיים בדבר בריאותי התקינה. המחלה היחידה שהתגלתה אצלי היא מחלת האהבה לרעייתי המתוקה, שתבשיליה החכמים מעניקים לי שעות של מיצמוצי  נחת, שומרים על כליותי שלא יפגעו ועל לבי שימשיך להיות רצוף אהבה ולא רצוף מעקפים.

STARMED מרכז הרופאים המומחים מדבר בשבחה של דיאטה דלת פחמימות ומציין שיש לדיאטה זו השפעה טובה על שינוי פרופיל השומנים בדם תוך ירידה במשקל. אף מילה על סכנה לפגיעה בכליות.

קצובת פחמימות מדודה, 1 גרם פחמימות לק"ג משקל גוף תקני, מינימום 60 גרם פחמימות, מבטיחה נפש בריאה בגוף בריא ואני לא לבדי בדעה זו.

"820 טון תפוחי-אדמה ייצלו במדורות ל"ג בעומר" ("ידיעות אחרונות" 27.4.10 ).

"500 אלף טון תפוחי-אדמה נאכלים בישראל בשנה" (שם).

100 גרם תפוחי-אדמה צלויים או אפויים מכילים 20 גרם פחמימות. 820 טון תפוחי אדמה שיאכלו החוגגים סביב המדורות בל"ג בעומר הקרוב ייאגרו בתוכם 16,5 מיליון גרם פחמימות בלילה אחד.

500 אלף טון תפוחי-אדמה נאכלים בישראל בשנה ו"תורמים" לאוכלוסייה מאה מיליארד גרם פחמימות שמתנחלות בכל מקום פנוי בגוף. קודם בקיבה, אחר כך בירכיים, אחר כך באחוריים וכשצפוף מאוד מתנחלות הפחמימות בכבד ובדפנות העורקים ובפקודת הלבלב התאוותני דורשות עוד ועוד תפוחי-אדמה ושאר פצצות-מיצרר פחמימתיות.

כל דיאטנית הגונה תזהיר אתכם מפני צריכת-יתר של תפוחי-אדמה הטומנת בחובה סכנה לחלות בסוכרת מסוג 2 . אבל אם לא תגזימו, מבטיחה הדיאטנית מזון עשיר בויטמינים ומינרלים וסיבים תזונתיים, כי תפוח-אדמה הוא דל שומן ודל קלוריות, מונע מחלות לב, מחזק את העצמות ומסייע בהשמדת תאים סרטניים. אף מילה על הפחמימות והכמות אינה מוגדרת, כי בפירמידת-המזון האמריקאית-ישראלית "עדיין אין הגדרה מבוססת של גודל המנה למזונות השונים".

קצובת פחמימות מדודה

בהתאם למימצאי המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג בראשותה של ד"ר איריס שי וזכה לפרסום בעיתון המדעי היוקרתי "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין", יצאו מהצלחת כמרכיב עיקרי ומרכזי – לחם, תפוחי-אדמה ואורז. וזה דברה של ד"ר איריס שי, דיאטנית קלינית וחוקרת תזונה ומחלות כרוניות:

"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט. הרמה המינימאלית שאנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם ליום".

באמצעות חמישים ושתיים  מילים ברורות ורהוטות הפכה ד"ר איריס שי את הפירמידה, הציבה את תפוח-האדמה הלוהט במקום הראוי לו, קבעה סייג למינון הפחמימות, עשתה כבוד לדיאטה דלת הפחמימות והסירה את החשש מפגיעה עתידית בכליות שמנבאות רוב הדיאטניות לחסידי הדיאטה דלת פחמימות.

צריכת בשר בקר בישראל

107 אלף טון בשר בקר צורכת אוכלוסיית ישראל בשנה. 14.5 ק"ג לנפש. הישראלי צולה במנגל 3-4 ק"ג בשר באירוע, כמו יום העצמאות וכד' ("ידיעות אחרונות" 18.4.2010 ).

מהו תפריט מאוזן?

107 אלף טון בשר בקר שהוא חלבון מן החי, נדחק על ידי 500 אלף טון תפוחי-אדמה עתירי פחמימות וכך מופר האיזון בגוף האדם לטובת המזון האנרגטי ולרעת אבני הבניין של תאי הגוף המצויים בחלבון.

טול מהישראלי את הפיתה וכמות הבשר שיטרוף תקטן בשיעור ניכר. הישראלי משמין בגלל הפיתות שבהן ארוז הבשר. לפחות מחצית מכמות הבשר היתה נותרת במקרר בלא הפיתות, כי בשר אינו דורש בשר, אבל פיתות דורשות פיתות ותפוחי-אדמה דורשים תפוחי-אדמה, לחם דורש לחם, תירס דורש תירס, אורז דורש אורז וכל שאר המזונות עתירי הפחמימות פותחות מגה-תיאבון ומפירות את האיזון בגוף האדם שהרכבו הטבעי הוא כדלהלן:

59% מים 18% חלבון 18% שומן 4.3% אפר. זאת מצאתי כתוב בספרו של פרופ' אהרן בונדי "הזנת בעלי-חיים" (טבלת השוואה בין הרכב כבשים והרכב בני-אדם באחוזים), וכך הצלחתי לעמוד על צפונותיו של גוף האדם מבפנים וצימצמתי את הפחמימות בתפריטי היומי לשיעור של גרם אחד לק"ג משקל גוף על מנת שישתווה לגרם אחד חלבון שהגוף יודע לצרוך  בעצמו בהתאם למשקל גופו, אם לא יאביסו אותו בפחמימות.

קרא את ספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות" המחזיק 82 מתכונים טעימים ובריאים שיגמלו אותך מהתאווה למוצרי קמח וסוכר ושאר מזונות עתירי פחמימות, מחוללי הסוכרת, הבולימיה, מחלות הלב ושאר התחלואים שמקורם בהתמעטות החלבון בגלל עודפי השומן שיוצרות הפחמימות.

לרכישת הספר התקשרו לטל. 057-5811409

ארבעה עשורים של עבודה מובטחים לדיאטנים אם המוסדות להשכלה גבוהה יבצעו פניית-פרסה בתוכנית הלימודים המבוססת על הרבה מאוד ספורט לאיזון הרומן עם האוכל. 1 ק"מ לכל סופגניה. אבל במדינה הנלחמת על קיומה 62 שנה, מעולם לא עמדה מגיפת ההשמנה על סדר-העדיפות הלאומי.

ומכיוון ששיטתי אינה עולה בקנה-אחד עם הדיאטה הקלאסית אני רואה בכל קרדיולוג הגון בוחן כליות ולב, תואר שהחזיקו בו כל יועצי התזונה המוסמכים במשך ארבעה עשורים.

בלא סוכר ובלא קמח, כך ד"ר אילן קיציס, קרדיולוג בכיר באיגוד הקרדיולוגי בישראל וזו אכן פניית-פרסה תזונתית ופריצת דרך למיגור מגיפת ההשמנה. בקבוצה הטיפולית לשינוי דפוסי אכילה www.gdolot.com אין עוגות, שוקולד, וופלים, גלידות, מיצים וסירופים ממותקים, לחמים, בורקסים, פיצות, פסטות, סנדוויצי'ם, בייגלך, מלוואח, דגנים (קורנפלקס מכל סוג), פתיתים, איטריות, בורגול, קצפת מתוקה, ריבות, חטיפים, סוכריות, פירות מיובשים, מעדני חלב ממותקים למיניהם, קומפוטים, ליקרים, במבה, ביסלי ועוד ועוד פצצות-מיצרר פחמימתיות שמפמפמת הדיאטה הקלאסית לציבור הרחב והשמן.

פירמידת המזון האמריקאית-ישראלית אינה רלוונטית בלא סוכר ובלא קמח. "פירמידת המזון תוכננה למען תעשיית המזון", כך ד"ר מריון נסל, יו"ר המחלקה ללימודי תזונה ומזון באוניברסיטת ניו-יורק.

מתירנות קולינרית

"אל תמנעו מעצמכם ומילדיכם מזונות אהובים, גם אם הם לא בריאים.  החליטו כי יום אחד בשבוע מותר לכל המשפחה לחטוא במאכל אהוב – בורקס, פיצה, פלאפל או כל מזון אחר. אם תמנעו מעצמכם לחלוטין מזונות אלה, תפתחו אליהם כמיהה שתכשיל אתכם בשמירה על תזונה נכונה לאורך זמן." ("זמנים בריאים", "ידיעות אחרונות" 4.4.2010 ).

בהמשך הכתבה הנ"ל מצאנו המלצות על צריכה מועדפת של לחם מלא, פסטה מלאה, קוסקוס מלא, אורז, כוסמת, פיצה, חטיף אנרגיה, ריבה, פירות יבשים, תפוחי-אדמה – כמעט כל תכולת בסיס פירמידה-המזון האמריקאית-ישראלית  עתירת הפחמימות.

החטא ועונשו

כל בר-דעת ייטיב להבין שלמתירנות הקולינרית יש מחיר כבד.  עודף משקל מטיל עומס רב על המיפרקים ומעלה באופן משמעותי את הסיכוי לחלות במחלות כגון: יתר לחץ-דם, סוכרת, מחלות-לב וכלי-דם, סוגי סרטן מסויימים, כאבים בחלקי גוף שונים, לרבות כאבי-גב וכאבי-כתפיים. נבואת ישעיהו כ"ב י"ג "אכול ושתה כי מחר נמות" אינה איום סרק.

"קרוב אליך הדבר מאד. בפיך ולבבך לעשותו" (דברים ל' י"ד)

הכל כלול בספרי "השמן והרזה – מדריך עוקף קלוריות", ספר קצר באורך מלא המכיל 82 מתכונים בעלי ארומה שמיימית וטיפים להפחתת משקל בשיעור של 5 ק"ג בחודש. להשיג בטלפון 057-5811409 .\

במשפט-שדה מהיר חרצנו את משפטה של הפחמימה כנאשמת מרכזית במגיפת ההשמנה וזיכינו את השומן מהנימוקים הבאים:

השומן הוא אמנם בעל ערך קלורי גבוה פי  2.4 מהפחמימה, אולם להגנתו ייאמר כי הוא אוייב רק מן הטעם האריתמטי, כלומר רק בחישוב על הנייר.

הפחמימה היא אוייבת מן הטעם הקולינרי, ממש בצלחת, והיא לבדה אחראית לסכנה הבריאותית הנובעת מהפגזת תאי הגוף באינסולין וירידה  דרסטית ברמות הסוכר בדם.

השומן יסרב להחליק במורד הגרון אם לא יהיה ארוז בעיסה עתירת פחמימות. אם לא יתנו לו פיתה או באגט, או לחם, או לחמניה או כל סוג של מאפה, השומן יעדיף להישאר במקרר או בבקבוק.

שילוב קטלני של פחמימות ושומן רווי רק מחמיר את הסכנה הבריאותית, שתחילתה בהיפוגליקמיה וסופה סוכרת והצטברות כולסטרול  בדפנות העורקים.

הפחמימה, מלבד היותה נשאית של השומן, היא עצמה הופכת לשומן ומתנחלת בגוף האדם ובמקום להתפנות דורשת עוד ועוד בפקודת הלבלב התובעני.

מסקנה: השומן מודע לערכו הקלורי הגבוה והוא נוהג באחריות רבה כלפי צרכניו . תרומתו לגוף האדם ניתנת במינון הטבעי המותאם לצרכי האדם.

הפחמימה היא אם כל חטאת. אינה מתחשבת בצרכי האדם ומחוללת בגופו מחלוקת בין הרפלקסים ובין ההגיון.

אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם. האומנם?

על אף חילוקי הדעות הקוטביים בין יועצי התזונה, אם לשפוט על פי המיתוסים המנופצים בצאתו לאור של ספר דיאטה חדש המפריך  את קודמו, יש מכנה משותף המאחד את כל יועצי התזונה בדעה יצוקה בבטון: "לכל אחד ואחת מאיתנו יש צרכים אישיים יחודיים. אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם".

הרמב"ם שעסק ברפואה מונעת לא ראה במדע ביזנס אלא אמצעי לסייע לנזקקים בהסברה ובהכוונה וכה אמר: (משנה תורה להרמב"ם, ספר המדע, הלכות דעות).

"לא יתאווה אדם אלא לדברים שהגוף צריך להם ואי-אפשר לחיות בלעדיהם".

"אכילה גסה לגוף כל אדם כמו סם המוות, והיא עיקר לכל החולאים הבאים על האדם, שאינם אלא מפני מאכלים רעים, או מפני שהוא ממלא בטנו ואוכל אכילה גסה, אפילו ממאכלים טובים."

"כל המנהיג עצמו בדרכים אלו שהורינו, אני ערב לו שאינו בא לידי חולי כל ימיו, עד שיזקין הרבה וימות, ואינו צריך לרופא, ושיהיה גופו שלם ועומד על בוריו כל ימיו, אלא אם כן היה גופו רע מתחילת ברייתו, או אם היה רגיל במנהג מן המנהגות הרעים מתחילת מולדתו, או אם תבוא מכת דבר או מכת בצורת לעולם".

ללמדך שלכל כלל יש יוצא מן הכלל. אוכלוסייה בעלת צרכים אישיים יחודיים היא חריגה על פי הרמב"ם וכלל הציבור אינו צריך רופאים אלא הסברה והכוונה כמתחייב מעקרונות הרפואה המונעת.

60 אחוזים מאוכלוסיית ישראל סוחבים  משקל עודף ולכל אחד מהם אכן יש צרכים אישיים יחודיים המסופקים להם בנדיבות בבסיס פירמידת המזון מבית-היוצר של משרד החקלאות האמריקאי המופקד על שיווקו של אסם התבואה הגדול ביותר על פני כדור הארץ. אכן אין דיאטה אחת שמתאימה לכולם, אבל פירמידת המזון מתאימה לכולם על דעת כל יועצי התזונה.

"פירמידת המזון הישראלית  מבוססת על עקרונות הפירמידה של משרד החקלאות האמריקאי" (ויקיפדיה).

צרכים אישיים יחודיים

50-60 גרם ליום צריכת פחמימות מינימאלית לתפקודי הגוף השונים קובעת ד"ר איריס שי העומדת בראש מחקר עומק בינלאומי שבוצע בקריה למחקר גרעיני בדימונה. שותפים לקביעתה עמיתיה למחקר ד"ר דן שוורצקופ, מנהל מחלקת הרפואה של הקמ"ג, חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב, מאוניברסיטת לייפציג בגרמניה ומאוניברסיטת ווסטרן אונטריו בקנדה. כולם נציגיה המובהקים של הרפואה המודרנית, מדענים מהשורה הראשונה.

50-60 אחוז ליום צריכת פחמימות (350-400 גרם) קובע משרד החקלאות האמריקאי המופקד על שיווק אסם התבואה הגדול בעולם. כוחות השוק הם אלה הקובעים אילו מוצרים יהיו בשוק, באיזו כמות ומה יהיה מחירם.  מוצרי מזון עתירי-פחמימות הם חומר הבערה המניע את תעשיית המזון ואת תעשיית הדיאטות.

60 אחוז מאוכלוסיית ארה"ב סובלים מהשמנת-יתר ואנחנו לא מפגרים אחרי ארה"ב באחוזי ההשמנה מהיותנו החצר האחורית של אמריקה. הפער התהומי בין צריכת 50-60 גרם פחמימות ליום ובין ההמלצה הגורפת לצריכת 350-400 גרם פחמימות ליום הוא תמרור אזהרה לציבור הרחב והשמן.

שהכול נהיה בדברו

לפני שאתם מברכים את הברכה המסורתית הזאת, שמקדימה את מה שנכנס לפיותיכם, מן הראוי שתקשיבו לגופכם קשב רב.

הדיאטה הקלאסית שהכול נהיה בדברה תשים לכם בצלחת  % 50-60 פחמימות ליום, בכפוף להנחיות מומחי משרד החקלאות האמריקאי. זה מה שמלמדים  במוסדות להשכלה גבוהה במסגרת ההכשרה המקצועית של הדיאטניות הקליניות להקניית הרגלי תזונה מתאימים לכלל האוכלוסיה, על פי קריטריונים של המועצה להשכלה גבוהה ומשרד הבריאות.

"ובחרת בחיים למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל' י"ט).

60 אחוז מאוכלוסיית ישראל מכלים את עצמם בצריכת פחמימות מופרזת והתוצאות קשות ביותר, ולא אפרט אותן על מנת שלא להשבית את שמחת חג החירות הקרוב.

הפחמימה היא שחקנית מרכזית במגיפת ההשמנה, ומדע התזונה לא יוכל להתקדם אם יתעלם מן העובדות הניצבות מול פרצופו.

המידות הגדולות של מלבושיך הן תוצאת המידות הרעות של צריכת עודפי פחמימות. מידה כנגד מידה.

קצובת פחמימות מדודה היא שיטתי והיא עולה בקנה אחד עם שיטתה של ד"ר איריס שי וצוות המחקר שבראשו היא עומדת. 60 גרם פחמימות מינקות ועד בגרות,ובשלב ההתבגרות 1 גרם לק"ג משקל גוף לפי טבלת השקילה. "כל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר" קובעת ד"ר איריס שי, והמבחר עשיר. 51 מתכונים נטולי פחמימות או בעלי תכולת פחמימות זעומה ו-31 מתכונים מעוטי פחמימות המצויים בספרי "השמן והרזה" הם התשובה לצרכי הגוף ולתפקודו התקין. קצובת פחמימות מדודה מסייעת לשיפור זרימת הדם בכלי הדם, מסייעת לשמירה על לחץ דם תקין, מסייעת לאיזון רמת השומנים בדם, משפרת את איכות השינה, מפחיתה מתחים, עוזרת לביצוע קליל של משימות יומיומיות, משפרת את הדימוי העצמי.

שבע-רצון ושבע-ימים אני חי בשלום עם הגיל ועם המשקל בשיטה זו שהדיאטה הקלאסית קידשה עליה מלחמה והכריזה על מסוכנותה העתידית לכליות. נתתי לזמן לחרוץ משפט והוא עשה לי רק טוב במשך עשרים שנה בקירוב.

פרופסור קרל גוגנהיים שימש לי מקור השראה לשיטתי. כשנתבקש לגלות את סוד אריכות חייו אמר: "זכיתי לאריכות ימים ולמזלי זכתה לכך גם אשתי. כל חיינו אכלנו לשובע ולהנאתנו תפריט מגוון, והכל במידה. לא פחות מדי ולא יותר מדי. בעונג ובמידה". הוא נפטר בגיל 96 (מצוטט מויקיפדיה).

לאהבה תפקיד מרכזי בשימור הזוגיות.  לאהבה השפעה מיטיבה על הבריאות, על איכות-החיים ועל תחושת הערך העצמי. אתה לא אוהב את אשתך מפני שהיא יפה.  היא יפה מפני שאתה אוהב אותה.

רוצה אהבה ושאר טובות הנאה, קח לך אישה ובנה לה בית.  עם אהבה לא מתווכחים.

"בראשית ברא ה' את האישה מצלע האדם. לא מרגליו, שלא תהיה למירמס.   לא מראשו, שלא תהיה שתלטנית, אלא מצידו, שתהיה שוות-ערך, תחת זרועו, שתהיה מוגנת וקרובה לליבו ונאהבת.  הישמר מאוד שלא להביאה לידי בכי, יען כי ה' מונה את דמעותיה" (חז"ל).

נאה דורש ונאה מקיים. בתאריך 6.11.2006 הקדשתי לרעייתי שיר אהבה שכוחו יפה גם עתה, ביום האישה הבינלאומי, זכר לבריאתה מצלע האדם.

לנאוה בחירת לבי היקרה לי מפז

ארבעים ושש שנה חלפו מיום שחישקתי אותך בטבעת נישואין, כשעינינו מביטות זו בזו, קרובות עד ערפול, עמוקות עד טביעה.

ארבעים ושש שנה חלפו מאז ניצבתי מולך מתחת לחופה ברטט ברכיים, בריקנות חלציים, במכאוב הסרעפת ובהתכווצות הגרון.

האהבה שגאתה בי אותתה לי והדליקה את אורות הנחיתה לתוך זרועותיך האוהבות שהרגיעו אותי בתחושת מתיקות מתפשטת.

האישה היא צלע שנלקחה מגופו של גבר ואין תקנה לפצע שנפער אלא בסתימתו על ידי אישה שמידתה תתאים לו.

עדיין מפרכסת בי התפעמות הגילוי של הצלע שמידתה התאימה לי וריפאה את פצעי אהבתי.

את אהבתי הגדולה שסחפה אותי לחוף מבטחים.

את העוגן של חיי.

באהבה נטולת מרפא,

אישך ברוך

מי שמצוי בירח-הדבש בעשור השמיני של חייו אינו זקוק לעוגה נגד תוגה. בי נשבעתי!!!